גור אריה על במדבר יג:ג

ברשותו. לא על פי גזרתו, כמו "על פי ה' יסעו על פי ה' יחנו" (ר' לעיל ט, כ), שהרי לא צוה להם הקדוש ברוך הוא לשלוח, אלא ברשותו , שלא היה מוחה בהם, [ו]נקרא זה "פי ה '":

לשון חשיבות הוא. הרא"ם מפרש דכאן כתב "כלם אנשים", שבאו לתאר אותם בשם "אנשים", ולומר שהיו "אנשים" לשון חשיבות. אבל במקום שלא בא לתאר אותם בשם "אנשים", כמו "יצאו אנשים" (דברים יג, יד) ודומיהם , אינו מוכרח לומר שהוא לשון חשיבות. ואין דברים אלו נראים כך . ובמדבר רבה (טז, ה) אמרינן 'כל מקום שנאמר במקרא "אנשים" אינו אלא צדיקים', משמע דכל מקום שנאמר לשון "אנשים" משמע חשובים. ועיקר פירוש דבר זה תמצא בפרשת שמות (פ"ב אות כ) אצל "שני אנשים עברים ניצים" (שמות ב, יג), ובפרשת דברים (א, יג) באורך :

באותה שעה כשרים היו. אבל משנשלחו, והיו שלוחיהם של רשעים, למדו ממעשיהם, ונעשים כמו המשלחים עצמם . לפיכך כאשר נתמנו – כשרים היו, ואחר המינוי מיד – רשעים היו. ולפיכך אמר לקמן (רש"י פסוק כו) 'מקיש הליכתן לביאתן', שאף הליכתן בעצה רעה, ולא קשה הא דאמר כאן שהיו כשרים באותה שעה (כ"ה ברא"ם):