גור אריה על במדבר יב:א

אין דבור אלא קשה. פירוש, מפני כי הדבור הוא המורה על חתוך הדבור היוצא מן האדם, לאפוקי האמירה, היא מורה על מכוון הענין . והדבור מן האדם הוא לשון קשה, לפי שהוא מחתך האותיות ממנו בכח . וכבר בארנו זה באריכות בפרשת דברים (ב, טז), עיין שם :

ומניין היתה יודעת וכו'. דאם לא כן , וכי דרך הנשים הצנועות, כמו צפורה , לפרסם הדבר איך בעליהן נוהגים עמהם בתשמיש (כ"ה ברא"ם):

שהכל מודים כו'. פירוש, שנקראת "כושית" שהיתה ניכרת מתוך שאר נשים, כמו הכושי משאר בני אדם. ומפני שהוא רחוק שיאמר הכתוב 'כשם שהכל מודים כו' ', תירץ שגם בגימטריא "כושית" – 'יפת מראה', ולכך כתב כושית:

על שם נויה. הוא לפי פשוטו. ופירוש ראשון הוא על פי מדרש רבותינו ז"ל (סיפרי כאן), כי זה ביותר לפי פשוטו, שכך הכתוב קורא אותה "כושית" כלשון בני הבריות שקורין היפה 'כושית', שלא תשלוט באדם עין הרע. ומה שלא כתב 'ולפי פשוטו על שם נויה ' (קושית הרא"ם), דאין חילוק בין פשוטו ובין מדרשו, דגם למדרשו נקראת "כושית" על שם היופי, רק שלפי מדרשו נקראת "כושית" – 'כשם שהכל מודים בשחרות כושי, כך הכל מודים ביופיה', ולפי פשוטו – ' על שם נויה ', שלא תשלוט באדם עין הרע. ואין זה פירוש אחר, שהרי לפי הכל נקרא "כושית" על שם נויה , ולכך לא כתב 'לפי פשוטו':