גר"א על פרקי אבות ו:ו

גדולה תורה יותר מן הכהונ' ומן המלכות שהמלכו' נקנית בשלשים מעלות והכהונה בכ״ד. הנה הל' מעלות של המלכות מפורשים בקרא (שמואל א ח׳:י״א) ואלו הן. א' אשר ימלוך עליכם: ב'. את בניכם יקח: ג'. ושם לו במרכבתו: ד'. ופרשיו: ה'. ורצו לפני מרכבתו: ו'. ולשים לו שרי אלפים: ז' ושרי חמשים: ח'. ולחרוש חרישו: ט'. ולקצור קצירו: י' ולעשות כלי מלחמה: י״א. וכלי רכבו: י״ב. ואת בנותיכם יקח: יג. לרקחות: י״ד. ולטבחות: ט״ו. ולאפות: ט״ז. ואת שדותיכם: י״ז. ואת כרמיכם: י״ח. וזיתיכם הטובים: י״ט. ונתן לעבדיו: כ'. וזרעכם: כ״א. וכרמיכם יעשור: כ״ב. ונתן לסריסיו: כ״ג. ולעבדיו: כ״ד. ואת עבדיכם: כ״ה. ואת שפחותיכם: כ״ו. ואת בחוריכם הטובים: כ״ז. את חמוריכם יקח: כ״ח. ועשה למלאכתו: כ״ט. צאנכם יעשור: ל'. ואתם תהיו לו לעבדים. וכנגדן הם ל' מעלות במלך המפורשין במתניתין רפ״ב דסנהד' ואלו הן. א'. המלך לא דן: ב'. ולא דנין אותו: ג'. ולא מעיד: ד'. ולא מעידין אותו: ה'. לא חולץ: ו'. ולא חולצין לאשת: ז'. לא מייבם: ח'. ולא מייבמין לאשתו: ט'. ואין נושאין אלמנותו: י'. מת לו מת אינו יוצא כו': י״א. וכשמברין אותו כל כו' והוא מיסב על הדרגש: י״ב . ומוציא למלחמת הרשות ע״פ ב״ד של ע״א: י״ג. ופורץ לעשות לו דרך כו': י״ד. דרך המלך אין לו שיעור: ט״ו. וכל העם בוזזין ונותנין לפניו: ט״ז. והוא נוטל חלק בראש: י״ז. לא ירבה לו נשים כו': י״ח. לא ירבה לו סוסים: י״ט. וכסף וזהב לא ירבה לו: כ'. וכותב לו ס״ת לשמו: כ״א. יוצא למלחמה מוציאה עמו: כ״ב. נכנס מכניסה עמו: כ״ג. יושב בדין היא עמו: כ״ד. מיסב היא כנגדו: כ״ה. אין רוכבין על סוסו: כ״ו. ואין יושבין על כסאו: כ״ז. ואין משתמשין בשרביטו: כ״ח. ואין רואין אותו כשהוא מסתפר: כ״ט. ולא כשהוא ערום: ל'. ולא בבית המרחץ הרי שלשים מעלות של המלך ועיין בערוך.

והכהונה בכ״ד כלם מפורשים בקרא בפ' קרח והם י״ב במקדש וי״ב בגבולין וסימניך ז״ה יהיה לך כו' ושם מפורשים קדשי מקדש ואח״כ וזה לך תרומת מתנם כו' שם מפורשים י״ב שבגבולין. ואלו הן י״ב שבקדשי מקדש. א' מקדש הקדשים זה זבחי שלמי צבור שאין כל השלמים ק״ק אלא אלו ב' מן האש זה עור העולה שהיא כולה כליל לאישים. ג' ד'. כל קרבנם זה שתי הלחם ולחם הפנים שאין מקריבין מהם כלים אלא הם בעצמם קרבנם. ה' ו'. לכל מנחתם זו שירי מנחות ושירי מנחת העומר. ז' ח'. ולכל חטאתם אלו בשר של חטאת בהמה וחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה. ט' י'. ולכל אשמם זו אשם ודאי ואשם תלוי. י״א. אשר ישיבו לי זה גזל הגר שהוא המושב לה'. י״ב. קדש קדשים זה לוג שמן של מצורע ונקרא קדש קדשים לפי שדם מצורע בא לפנים. וזה לך תרומת מתנם כו' אלו י״ב שבגבולין. א'. חזה ושוק אף שהן במקדש מ״מ נחשבים לקדשי הגבול לפי שנאכלין בכל העיר. ב' תרומה. ג' תרומת מעשר. ד' ראשית הגז ה' חלה. ו' הוא מתנות הזרוע והלחיים והקיבה. ז' בכורים. ח' שדה אחוזה. ט' שדה חרם. י' בכור אדם. י״א בכור בהמה טהורה. י״ב בכור בהמה טמאה. וכל אלה מרומזים בפסוקים. לכל תרומת מתנם לכל תנופת כו' אלו חזה ושוק שצריכין תנופה. כל חלב יצהר זו תרומה. וכל חלב תירוש זה תרומת מעשר. אשר יתנו זו מתנות זרוע והלחיים וקיבה וראשית הגז. לה' זו חלה שאסור באכילה עד שיפרישנה אבל תרומה אפילו פירש עדיין אינו ראוי לאכילה. בכור כל. זה בכורים. אשר בארצם זה שדה אחוזה. כל חרם. זה שדה חרם. כל פטר כו' ופדויו כו' אך בכור שור כו'. וכנגדן יש כ״ד מעלות בכ״ג ואלו הן. א. אינו חייב על הוראה אא״כ הורה לבטל מקצת. ב' אינו חייב על טומאת מקדש. ג' אינו חייב על טומאת קדשיו. ד' שמביא פר על חטאת. ה' שמביא פר ביו״הכ. ו' שמביא עשירית האיפה. ז' שאין עבודת יה״כ כשר אלא בו. ח' מצוה על הבתולה. ט' ומוזהר על האלמנה שלא ישאנה. י' שאינו מטמא בקרוביו. י״א לא פורע. י״ב ולא פורם. י״ג מחזיר את הרוצח. י״ד מקריב אונן. ט״ו פרו קודם לפר העדה. ט״ז אינו חייב אלא על העלם דבר. י״ז אין דנין אותו אלא בב״ד של ע״א. י״ח אינו יוצא אחר המטה. י״ט כשמנחם אחרים כו' עיין פ״ב דסנהדרין. כ'. כשהוא מתנחם כו'. שם. כ״א וכשמברין אותו כו'. שם. כ״ב נוטל חלק בראש. כ״ג ומקריב חלק בראש. כ״ד ומשמש בשמונה בגדים. ומפורשים בפ' בתרא דהוריות ברייתא ומבוארים במתניתין גם כן י״א שם ב' בפ״א דיומא ג' בפ״ב דהוריות הרי ט״ז א' במתניתין פ״א דסנהדרין ד' בספ״ב שם והשאר בברייתא דהוריות שם ועיין בהוריות ט' א':