גר"א על פרקי אבות ה:כא

בן עשר כו'. בן ט״ו כו'. כמ״ש בפ״ק דחולין (כ' א') ומבן חמש ועשרים כו'

בן י״ג כו'. דאיש כתיב בעונשין ובכמה מצות ולא קטן, וי״ג נקרא איש שנאמר (בראשית ל״ד) ויקחו שמעון ולוי איש וגו' וי״ג שנה שהיה יעקב אצל לבן אחר הנשואין צא ג' עיבורין שכל א' ו' חדשים נגד זה שהה ח״י חדשים בדרך כמ״ש בספ״ק דמגילה:

בן כ' כו'. כמ״ש (במדבר א׳:י״ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו':

בן שלשים. כמ״ש בלוים (שם) מבן שלשים:

בן ארבעים כו'. זכר לדבר א״ם לבינה תקרא:

בן חמשים כו'. כמ״ש ברפ״ב דחגיגה שר חמישים כו':

בן ששים כו'. כמ״ש (שמואל א') ולא יהיה זקן כו' והיינו פחות מס' כמ״ש בסוף מ״ק תבא בכלח כו' כעלות גדיש בעתו אלמא בן ס' הוא בעתו:

בן שבעים כו'. כמ״ש בדוד (מלכים א') וימת בשיבה טובה וכמ״ש (שמואל ב') בן שלשים שנה דוד במלכו וארבעים שנה מלך כו':

בן שמונים כו'. כמ״ש (תהלים צ') ואם בגבורות שמונים שנה:

בן תשעים כו'. דע״כ הוא בגבורות ולא יותר וכמ״ש (קהלת י״ב:ג׳) ביום שיזיעו שומרי הבית והתעותו אנשי החיל, וכמ״ש בס״פ כ״ג דשבת:

בן מאה כו'. כמ״ש (ישעיה מ״ה) הנער בן מאה שנה כו' לברכה: