נוסחת הגר״א על אבות דרבי נתן לח

רעבים:

שבעים. גמרו שלא לעשר:

ובשביל שאין מפרישין:

ר' יוסי אומר בעון חלה:

והעם נמסר לאויביהם שנ' (ויקרא כ״ו:ט״ז-י״ז) וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. בעון תרומות ומעשרות השמים נעצרין מלהוריד טל ומטר:

שנא' (איוב כ״ד:י״ט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג וגו׳:

נוטלין:

עינוי יתום ואלמנה ועל:

ועל המורין:

שנא' (שמות כ״ב:כ״ג) וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב וגו' ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב איני יודע שהנשים נעשו אלמנות והבנים יתומים ומה ת״ל והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים אלא אלמנות ולא אלמנות שלא ימצאו להן עדים להתירן להנשא כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש יתומים ואינם יתומים שיהיו נכסיהם עומדים בחזקת אבותם ולא יהיו מניחים אותם לירש ולישא וליתן בהם:

בן אלישע כה״ג:

הניחם השמש':

לא אלא מוכן:

וגו׳ ואתכם אזרה בגוים ואומר (דברים ד) כי תוליד בנים וגו׳ והפיץ ה׳ אתכם וגו' ועבדתם שם וגו׳:

ועל ג״ע שנאמר (ויקרא י״ח:כ״ח) ולא תקיא הארץ אתכם וגו' אמר ר' ישמעאל בר' יוסי כ״ז שישראל פרוצים בעריות שכינה מסתלקת מביניהם שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. ועל ש״ד שנאמר (במדבר ל״ה:ל״ד) ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה וגו׳ ועל שמיטת: