גנזי יוסף קצא

(שם) ד"ה שלא וכו'. עיין במהר"ם עד ע"כ נ"ל כר"ח וכו' כצ"ל, וע"ש עוד עד שלא יאמר לו כבר נתת לי כך וכך וכו'. ר"ל כבר נתת לי כך וכך אגוזים או ביצים ולא כגירסת תוס' שלפנינו בששה פשיטין שבזה כתבו לעיל פשיטא דאסור ועיין במהרש"א:

פרק ד. (דף ל' ע"ב) רש"י ד"ה אביי ורבא וכו' אבל עצי סוכה וכו'. עיין במהרש"א עד וכצ"ל [כצ"ל] לפיר"ת וכו' ור"ל דבפרק ב"מ (דף כ"ב ע"א) ד"ה סוכה כתבו התוס' בשם ר"ת דמהני תנאי על עצים היתרין מהכשר סוכה ע"כ צ"ל דהיינו תנאי שאם תפול למחר שיסיקנה אבל תנאי דאינו בודל ודאי לא מהני דע"כ בודל משום סתירת אהל וצ"ל דעצים היתרין על הכשר סוכה קיל מנוי דבנוי סוכה אינו מועיל תנאי שיטלנה למחר והתוס' שם לצדדין קתני דבנוי מהני תנאי דאינו בודל וכן על עצים היתרין וכו' מהני תנאי דשאם תפול וכו':

(דף ל"א ע"א) ד"ה תרתי לקולא וכו' עיין מהר"ם עד דלא לתני כלל אלא אפילו וכו' כצ"ל:

(שם) תוס' ד"ה אבעיא להו וכו' לל"ק דר' יהודה בעי תרתי וכו' כצ"ל. ועיין במהרש"א עד כיון דלל"ב סגי לר' יהודה בחדא [ר"ל בסמוך לחוד] קאמר לר' יוסי דלא סגי בחדא [ר"ל או בפותחת או בסמוך אלא בפותחת דוקא תליא מלתא] והעולה בפירוש דברי התוס' דבעל האיבעיין לא משמע לי' דואפילו בתוך התחום בא לרבות איזהו דבר ולא רצה לדייק אלא ממשמעות הלשון לכן לל"ק דר' יהודה בעי תרתי והיינו משום דסתם קרפיפות יש להם פותחת לא הוי שייך בדברי ר' יוסי אם יש להם פותחת דהוי משמע דר' יהודה מיירי גם באין להם פותחת לכן אפשר לפרש מ"ש ר' יוסי כל שנכנסין לו בפותחת וה"ה אם יזדמן סמוך בלא פותחת אבל לל"ב דר' יהודה מיירי גם בלא פותחת משמע ליה דר' יוסי דוקא בפותחת תלי טעמא דאי לר' יוסי גם סמוך בלא פותחת מותר הול"ל אם יש לו פותחת והוי משמע דבסמוך בלא פותחת מודה לר' יהודה ובא להוסיף אם יש לו פותחת אפילו בתוך התחום אבל השתא דתנא כל משמע בין רחוק בין קרוב בעי פותחת והפשטן השיב דאע"ג דתנא כל כיון שסיים ואפילו בתוך תחום שבת משמע דלא בעינן פותחת אלא ברחוק ואח"כ הקשה מהרש"א אמאי לא אמר גם לל"ק דלר' יוסי דוקא פותחת ותירץ דלל"ק אסיק אדעתי' דמדאמר ואפילו בתוך תחום שבת משמע דפותחת לא בעינן אלא ברחוק ובחד מינייהו סגי אבל לל"ב לא משמע לי' דואפילו בתוך תחום שבת בא לרבות דפותחת לא בעינן אלא ברחוק אבל סמוך מותר בלא פותחת דא"כ הו"ל למתני אם יש לו פותחת [משא"כ לל"ק א"א למתני אם כנ"ל] וע"כ ואפילו בתוך התחום לא בא לרבות שום דבר אלא דניחא לי' לומר בפירוש ואפילו בתוך התחום אע"ג דמסתמא כן הוא והפשטן השיב דאדרבה מכאן ראי' לל"ק דר' יהודה תרתי בעי דאל"כ ואפילו בתוך תחום שבת מיותר אם בא ללמד דלר' יוסי סמוך לחוד מותר לתני אם ואם לר' יוסי דוקא פותחת האי ואפילו בתוך תחום שבת מיותר אע"כ ר' יהודה תרתי בעי וא"א לר' יוסי למתני אם והוצרך למתני כל ולסיים ואפילו בתוך תחום שבת ללמדנו דבסמוך אין צריך פותחת כ"ה ביאור דבריו והנה כ"ז לשיטת התו' אבל רש"י לא מדייק מדלא תני אם אלא דלל"ק דר' יהודה דנקט סמוך וה"ה שצריך פותחת אע"פ שלא ביאר בפירוש ה"ה ר' יוסי דנקט פותחת לחוד ה"ה דסגי סמוך לחוד אע"פ שלא ביאר בפירוש אבל לל"ב דר' יהודה דוקא סמוך ה"ה ר' יוסי דוקא פותחת והפשטן השיב דלר' יוסי ע"כ חדא מינייהו סגי ומדהוצרך לומר כל שנכנסין לה בפותחת משמע דלא כולהו אית להו פותחת וע"כ ר' יהודה סמוך דוקא ועיין מהר"ם ברש"י מה שהקשה ולענ"ד רש"י ס"ל דאי נימא דר' יהודה ס"ל דבעי פותחת ולא הזכירו היינו משום דכולהו אית להו פותחת א"א כלל לומר סמוך ואין בו פותחת דזה אינו במציאות כלל לכן לא הוצרך ר' יוסי לומר אלא ואפילו בתוך תחום שבת וזה שדייק רש"י וכ' כיון דכולהו פותחת אית להו. וע"ע במהר"ם בתוס' עד וי"ל דהתוס' ס"ל דלאו וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) גמרא ולא בקורדם אמר וכו'. נ"ל דצ"ל לא בקורדם ומציין על המשנה וחסר הנקודות קודם לא בקורדם ואח"כ:

(שם) והאמר רב נחמן הני ליבני וכו'. עיין במהרש"א ועיין מהר"ם בתוס' שכ' דכיון שאין תורת כלי עליהם אפילו ר"ש מודה וכ"ה ברור ומבואר בא"ח סי' ש"ח סס"ז וסי"ז דאפילו לדידן דקיי"ל בשבת כר"ש אסור לטלטלן:

(שם) תוס' ד"ה ונפחת וכו'. עיין מהר"ם עד שהרי מטלטלן וכו' כצ"ל:

(דף ל"ב ע"ב) רש"י ד"ה ואם א"א וכו' כר"י. ר"ל דלעיל (דף כ"ח ע"ב) מחלוקת ר' יהודה ורבנן:

(שם) תוס' ד"ה וקטמא וכו' ועוד י"ל וכו'. עיין במהר"ם עד ותירוץ זה אתיא כר' יוסי דס"ל וכו' דבריו אינם מובנים דאדרבה ר' ס"ל נתינת מים זהו גיבולו ור' יוסי בר' יהודה ס"ל עד שיגבל וברא"ש כ' ואליבא דר' אפשר לפרש והגי' הב"ח ואליבא דר' יוסי וכוונתו דלר' גם בטיט אמרינן נתינת מים זהו גיבולו וא"כ אם נתן המים מעיו"ט גם טיט מותר לכן הגי' ואליבא דר' יוסי דס"ל במידי דבר גיבול הוא עד שיגבל ואמרינן בשבת (דף י"ח ע"א) ודלמא עד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא בקמח דבר גיבול הוא אבל דיו דלאו בר גיבול הוא אימא ליחייב וע"ש בתוס' ד"ה אבל וס"ל להתוס' דהכא דבר זה לאמת ומ"ש ושרי בלא גיבול ר"ל בלא נתגבל מעיו"ט וטיט אסור עד שיגבל אבל לר' ע"כ מיירי בלא נתן מים מעיו"ט דאל"כ גם טיט מותר וע"כ צ"ל תירוץ ראשון ואפשר ט"ס הוא במהר"ם וצ"ל אתיא כר' יוסי דס"ל דנתינת מים על טיט לא זהו גיבולו ותירוץ ראשון אתיא כר' דפליג עליו ודו"ק:

(דף ל"ג ע"א) ד"ה מלמטה וכו' דאוסר מוקצה וכו'. מוקצה לא שייך כאן ורש"י בד"ה והלכתא שהזכיר מוקצה קאי על חזרא וסמיכת קדרה והתוס' אגב שיטפא נקטו כל דברי רש"י:

(שם) רש"י ד"ה בהא אפילו ר"ש מודה כלומר וכו'. נ"ל דר"ל אבל באמת אין כאן מוקצה כלל דהמקל לאו מוקצה הוא וראב"ש דלא ס"ל דמחזי כמאן דאזיל לחינגא אפילו אי לא ס"ל כאבוה במוקצה מתיר בזה:

(שם) ד"ה והלכתא וכו' בין במוקצה וכו'. לצדדין קתני דחזרא וסמיכת קדרה משום דלית לן מוקצה שרי והקפת חביות ומדורתא וקדרה משום דס"ל דבר שאינו מתכוין מותר ומ"ש וכר"י במכשירי אוכל נפש אין עניינו לכאן אלא כל הקולות דקיי"ל בענין זה מונה והולך:

(שם) תוס' ד"ה ר"א וכו' היינו דוקא גבי אכילה וכו' ר"ל דלחצוץ בו שיניו הוי גבי אכילה בעינן משלפניו דוקא:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה הוה מפשח וכו' עשה לי גדר וכו' כצ"ל:

(שם) תוס' ד"ה פטור וכו' מתיר ר"י אף בקשין להריח וכו' כצ"ל ועיין במהרש"א עד ומ"מ רב יודא וכו' כצ"ל: