גנזי יוסף קסה

פסוקה היא ולכן מקשה עלי' מהא רב גידל שגדלו בשם המפורש ועיין במהרש"א בח"א שזה אמר בשם רב ויותר נ"ל דתיבת גידל מיותר וצ"ל ואמר רב כמ"ש במ"ס שהביא בגליון או שהי' מתני כבמערבא לקמן דרב גידל אמר שגדלו בשם המפורש ופריך ארב מתנא דלקמן ומתרץ הוראת שעה הי' ורב גידל לעיל לא ניחא לי' לומר הוראת שעה לכן מפרש שגדלו בברכה והקשה מהרש"א אמאי מביא כאן רישא דעניינא דויעמד עזרא ולא סופו דויברך עזרא כדלעיל ונלענ"ד דמכאן משמע לי' שהי' בגבולין ומ"מ יותר היה יכול להביא פסוק דלעיל ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואפשר הי' לדחות דויעמד עזרא הוא ענין בפ"ע והיה במקום אחר אבל מויעמד עזרא נמשך ענין אחד עד אחר ויברך עיין בפסוק:

(שם) רש"י ד"ה ויברך עזרא וכו' הרחוב כתיב. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מה"ד ברוך ד' וכו':

(דף ע' ע"א) ת"י ד"ה ולא מפני וכו' ואע"ג וכו'. משמע להו דלא מפני שאינו רשאי קאי גם על הרואה כ"ג כשהוא קורא וכו' לא רק על הרואה פר ושעיר הנשרפים וכו':

(שם) ד"ה יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת וכו' משום דקיימו כולהו אסיפא וכו'. נ"ל דר"ל דמה שמסיים בסוף הברייתא עם תמיד של בין הערבים אכולהו קאי ור"ל בטבילה שלישית ולאפוקי עם תמיד של שחר דכל שנעשה לאחר עבודת היום בין בטבילה שלישית ובין בטבילה חמישית עם תמיד של בין הערבים קרי לה ומתני בברייתא גם פר העולה ואימורי חטאת וקאי הכל עם תמיד של בין הערבים אבל בדר"ע במשנה שהתחיל עם תמיד של שחר וסיים עם תמיד של בין הערבים לא ידענו פר העולה דבאמצע אם שייך לרישא או לסיפא:

(שם) ואיל העם ומתניתין ה"ק ושבעת כבשים וכו' כצ"ל. ור"ל דכל סדר המשנה ר"א היא ור"ע הפסיק באמצע דברי ר"א לחלוק על מה שאמר דז' כבשים בטבילה שלישית ואמר איהו עם תמיד של שחר היו קרבין ואח"כ סיים ר"א דבריו ופר העולה וכו' והכל דברי ר"א דכולהו עם תמיד של בין הערבים ור"ל בטבילה שלישית ולאפוקי עם תמיד של שחר כנ"ל:

(שם) דקחשיב איהו וכו' נ"ל דר"ל דא"א לומר דשאר סדר המשנה לר"ע אתיא דא"כ מה שסיים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים ולא סיים ואילו ואיל העם ואם ר"ל ג"כ בטבילה שלישית ולאפוקי עם תמיד של שחר לא יתכן שיקרא זה עם תמיד של בין הערבים כיון שנעשה קודם אילו ואיל העם כמו שסיימו בסוף דבריהם ור"ל כיון דאילו ואיל העם לא חשיב ולא קרי להו עם תמיד שבין הערבים לא יתכן דשעיר הנעשה בחוץ שהקריב קודם להם קרי לי' עם תמיד של בין הערבים ועיקר קושייתם ממה שנעשה קודם אילו ואיל העם ומ"ש ולפני הוצאות כף המחתה לאלומי מלתא כתבו כן שהרי גם לר"א נעשה קודם הוצאת כף ומחתה ואפ"ה ניחא להו השתא מה דקרי לי' עם תמיד של בין הערבים:

(שם) אבל אין נראה וכו'. נ"ל דמכאן עד אבל קודם אילו ואיל העם הי' הוא גליון ובא לחלוק על דברי התוס':

(שם) אבל לא יתכן וכו' נ"ל דצ"ל ולא יתכן והוא סיום דבריהם דלעיל כמו שכתבתי לעיל:

(שם) ופר העולה קודם שבעת וכו' במשנה קודם שבעת כבשים כצ"ל:

(שם) דקאי אכולהו וכו'. נ"ל דר"ל לפי דבריהם דלעיל דכולה מתניתין דברי ר"א הם אלא דר"ע אפסקי' לחלוק על ז' כבשים ואח"כ חזר ר"א לסדרו ופר העולה וכו' קשה הא כיון דבאמת ר"ע גם על פר העולה פליג הו"ל למתני פר העולה קודם דברי ר"ע ור"ע יחלוק אכולהו אז' כבשים ופר העולה [והגהות ד' לבוב אינה מבוררת לי בזה ודו"ק]:

(שם) והיינו דלא כר"א וכו'. ר"ל דלר"א שעיר המוסף נעשה עם תמיד של בין הערבים:

(שם) הקטרת אימורי המוספים היכן הוו. נ"ל דה"ה שחיטתן וזריקת דמן ודו"ק:

(שם) ולפי השנוי במשנה וכו' ר"ל וס"ל דמתניתין מפרשה כפשטה:

(שם) והיינו הכליל אילו ואיל העם עם הז' כבשים שהם וכו' שאין טעם בזה מפורש וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) ד"ה שנאמר וכו' בסמוך דלר' אצטריך וכו' האמורים בחומש הפקודים וכו' כצ"ל (שם) תוס' ד"ה ואח"כ וכו' אי אימורי חטאת וכו'. אבל אילו ואיל העם פשיטא דבטבילה שלישית מויצא ועשה את עולתו:

. (שם) דר"א מודה לו בהו דבטבילה שלישית וכו' נ"ב הג"ה ממהרש"א ולענ"ד הגירסא שלפנינו בתוס' נכונה ומהרש"א נתכוין לאפוקי גירסא אחרת שהי' פניו ולאוקמי גירסא שלפנינו ויש קצת ט"ס בדבריו וצ"ל כמו שהוא לפנינו בתוס' או מ"ש והיו קרבין וכו' כוונתו למ"ש כאן ומאי דתני היו קרבין וגירסתו והיו קרבין עם תמיד של בין הערבים והיינו הך:

(שם) ד"ה ואח"כ וכו' וי"ל דהכי קאמר וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה עביד חד וכו' ואי נמי נימא וכו' כצ"ל. וכוונתם שהקשו או דנימא שיחלוק גם עבודת הפר זריקת דמו בבוקר והקטרתו בערב א"נ כל הפר יהא בבוקר והכבשים כולן בערב ותירצו דסגי כשמניח קצת מן המוספין לערב ולכן אין מחלקין עבודת הפר וגם אין מניחין כל הכבשים לערב:

(דף ע"א ע"א) ת"י ד"ה דלמא וכו' יפסיקם בשעיר לבד וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה אמר קרא וכו' כדי לשחוט שעיר הפנימי. נ"ל דצ"ל כדי להזות על מזבח הפנימי דקודם לזה לא כתיב יציאה בפסוק:

והנה רש"י בחומש כתב ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וכו' בבגדי זהב ולכאורה זה אינו כחד מהנך תנאי דשמעתין דלר"א כל המוספין עם תמיד של בין הערבים כדאיתא בברייתא דלעיל ולר"ע עם תמיד של שחר היו קרבין לבד משעיר הנעשה בחוץ עם אילו ואיל העם אבל עם תמיד של בין הערבים כלל לא ולר"י ולראב"ש אליבא דר"ע מקצת עם תמיד של שחר ומקצת עם תמיד של בין הערבים אבל מקצת עם אילו ואיל העם ומקצת עם תמיד של בין הערבים לא שמענו ולא ראיתי לאחד ממפורשי רש"י שיעירו בזה ונ"ל דדעת רש"י כר"י או כראב"ש אליבא דר"ע ושניהם ס"ל דשעיר הנעשה בחוץ עם אילו ואיל העם נעשה כסתמא דברייתא וזהו מ"ש רש"י מקצת המוספין עם אילו ואיל העם היינו שעיר הנעשה בחוץ ושירי המוספין עם תמיד של בין הערבים היינו מותר הכבשים לכל מר כדאית ליה וקיצר ולא ביאר גם מקצת המוספין עם תמיד של שחר דהיינו פר העולה ומקצת כבשים שלא בא לפרש כל סדר עבודת היום אלא לפרש המקראות וכמו כן לא ביאר אימורי חטאת אימתי נעשים לטעם זה כנלענ"ד:

והנה בסדר אמיץ כח כתב תכף ועש אילו ואיל העם תרב חטאת ומוספין הקריב כחוק מבואר דס"ל דכל המוספין הקריב עם אילו ואיל העם דא"ל דכוונתו מקצת מוספין דא"כ הי' לו לבאר מותר המוספין מתי מקריב אותם והוא תמוה דהוי דלא כחד מהנך תנאי דשמעתין וצ"ע. ובסדר אתה כוננת הסדיר סדרו כר"ע וכדעת הרמב"ם דתמיד של בין הערבים קודם הוצאת כף ומחתה וכן דעת הרמב"ן