גליון הש"ס על שבת מג:

רש"י ד"ה אי ר"ש למה לי בשחישב. משמע דמכ"מ צריכים לשינויא דאיכא ב' חלות דס"ל לרש"י שם דלר"ש ליכא לדינא דרי"ץ היינו אפילו לר"ש דמיקל במוקצה ואולם רש"י בביצה כתב באמת דפירכת הש"ס דלר"ש ל"צ כלל לתרץ דאיכא ב' חלות מבואר דס"ל לרש"י שם (דלר"ש ליכא לדינא דרי"ץ). ולדברי רש"י אלו כוונת הרז"ה פ' מי שהחשיך שכתב דרי"ץ הוא רק לר"י וכתב עלה שכ"כ רש"י:

גמ' כי פליגי דלית ליה. ק"ל אמאי לא הוי המטה עצמה במקום ככר או תינוק ועי' מג"א סי' ש"ח ס"ק כ"א ובתוספת שבת. ומזה לא הערו כלום וצע"ג:

תוס' ד"ה ופורסין וכו' מה שהיה מוסיף למחר. עי' לקמן דף נג ע"א תוס' ד"ה מהו ליתן:

שם ד"ה דכו"ע וכו' ובדוכתא אחריתי. עי' בכורות דף כז ע"ב: