גבורת ארי על תענית ט.

מאי דכתיב עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר. וקשה לי הא אצטריך להא דדרשינן בפרק קמא דר"ה (דף ח') עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ונפקא לה מינה דאין מעשרין מן החדש על הישן כמו במעשר דגן. ונראה לי דא"כ ליכתוב רחמנא עשר עשר מאי עשר תעשר שמע מינה עשר בשביל שתתעשר וכה"ג אמרי' לעיל (דף ג') א"כ ליכתוב רחמנא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך כו' ובכמה דוכתין נמי אמרי' הכי מכל מקום קשה לי אימא כולה קרא לעשר בשביל שתתעשר אתא דהאי לישנא דתעשר כדי שתתעשר משמע להכי לא קאמר קרא עשר עשר שני פעמים. ואכתי מנלן דבשני מעשרות הכתוב מדבר ושמא אי כתב רחמנא עשר עשר ב' פעמים הוי נמי נפקא ליה מיניה כדי שתתעשר ומדשני קרא בדיבוריה שמע מינה תרתי:

אמר ליה מנא לך הא קשה לי הא קרא קדריש מדכתיב עשר תעשר ועוד הוא בעצמו שאל ליה מאי עשר תעשר ולבתר דאמר פירושא דקרא פריך ליה מנא לך ועוד אמאי השיב לו זיל נסי הוה ליה למימר האי קרא דאייתי במסקנא בחנוני נא בזאת ויש לומר מדהשיב לו בלישנא עשר בשביל שתתעשר משמע דלאו למימרא שהבטחה היא זו שבשכר מצות מעשר תזכה להתעשר כדאשכחן בהרבה מצות שמתן שכרן בצידן. ותנןריש פרק קמא דפיאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב אלא הכי קאמר דכאן חידש קרא שתכוין בכוונת מכוין בשעת הפרשת מעשר על מנת שתעשר. והיינו אפילו כדי לנסות דאילו בלא נסיון בכל המצות שרי לעשותה על מנת שיבא לו טובה בזכותן וכדאמרינן בפ"ק דר"ה (ד' ד) האומר סלע זו לצדקה כדי שיחיה בני כדי שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור והיינו דקאמר ליה עשר בשביל נסיון על מנת שתתעשר משום הכי פריך ליה מנא לך הא דילמא קרא הבטחה הוא ולא להתיר נסיון אתי והשיב ליה ר"י זיל נסי ולהלכה למעשה אני אומר לך ושפיר דמי דאין לגמגם בדבר זה דודאי שרי והשתא פירש לו התינוק קושיתו הא כתיב לא תנסו והשיב לו חוץ מזו.