גביע כסף ב

כבר קדם לנו בספר מזרק כסף ביאור הנזכר בשינויים שבאו במעשה בראשית בקריאתו ית׳ פעם אלוקים ופעם יי׳ אלוקים ופעם יי׳. ועתה נשלים זה הענין ממה שבא בתורה מאלו השינויים אחר סדר בראשית. ואומר כי התחיל ״אלה תולדות נח נח 14 מ: תולדות נח איש ... איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח.״ ראה כי בזה בעבור שבזה הסדר כולו, הכולל ענין נח ותולדותיו עד אברהם כוון להניח שהיה נח צדיק לא חכם, כלומר כמו איוב. ואם דבר הש׳ עמו והיה לו חלק נבואה, כבר ביאר המורה שיתוף שם נבואה ונביא. ולכן אמר בו ״את האלוקים התהלך נח״ ולא אמר ״יי״ הש׳ הנכבד כמו שכתוב בחנוך ״ויתהלך חנוך את האלוקים.״ וזה ידוע מן ההגיון מה שיתפעל והוא ההתנועעות בהיותו במה 15 מ: במה ר״ל שעדיין... שבא, ר״ל שעדיין לא נשלם הדבר. וכן הוא כל בנין התפעל בעברי. 16 מ: בתורה והעד הנאמן ״והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות״ 17 דברים כח: סח ״והתמכרתם שם לאויבך לעבדים ולשפחות.״ שפירושו בהכרח הוה ולא נשלם המכר והקנין, והראיה ״ואין קונה״. ובכלל כי השגת נח היותר חזקה היתה בדעת הגרמים השמימיים, כמו שהיו אז כל בני הזמן. שלא היה אז עם שכלם שיש דבר למעלה מהגשם השמימיי. ולכן אמר ברוב ענינו כ״ש כי ענין המבול, גם העברת הרוח ליבש וכל הנמשך לסיפור זה, הנה הסבה הוא הגשם השמימיי, אשר | ההנחה הראשונה בשם אלוקים הוא לרמוז עליו. ובפרט בהתחלת זאת הפרשה שקדם לזכור שם אלוקים ושנה 18 בכתב יד ״ושנא״ לאמר יי׳ בכתבו ״ויאמר יי׳ לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה״ להעיר לנו מקבלי התורה כי על כל פנים יי׳ הוא הסבה הראשונה. כי התדבק בו הוא הסבה לשמרנו מרעות המבטים ומאותות השמים. וכן כתוב ״ויעש נח ככל אשר צוהו יי.״ 19 בראשית ו:כב ״ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלוקים.״ ואולם בענין קרבן נח לאל, הכרח גדול שלא לזכור שם אלוקים רק יי׳ השם הנכבד המיוחד, כי זה היה כל טעות האומות בזמן ההוא, ר״ל לעשות קרבנות לעשות 20 מ: קרבנות למלאכת ... למלאכת השמים. ומשה בתורתו היה כל עצתו להוציאנו מזאת האמונה ולתתנו במציאות השכל הנפרד על הגשם השמימיי. וכן עשה בקרבן קין והבל. ואולם בענין דור הפלגה שהיו מאמינים בגשם השמימיי הוא מבואר שהיה ראוי ליחס המונע אותם, יי׳ הנכבד.