גאולת עולם על הגדה של פסח, מגיד, דיינו ה

אלו הרג בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו. פירש הרב שבלי הלקט שהעמידנו במקומם לנחלה, וכתבנו בעניותנו בקונטריס שמחת הרגל דקי"ל הרוגי מלכות נכסיהם למלך ומלבד כי הוא אדון הכל אף לפי דין מלכי האדמה כך היא המדה דהרוגי מלכות נכסיהם למלך ולכן החזיקו בממון מצרים ששאלו מן הדין בעבור ממון הבכורות ע"ש באורך. ובזה אפשר לפרש פ' ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל כי הנה למראה עינים מצאה החקירה על אשר שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ולא החזירום. אמנם התשובה אחת היא מכמה תשובות שיש שאלו נחלה לישראל במקום הבכורות ורבו חלליהם כי עשרה באו על מצרית ועשר בניה בכורות וכלם נהרגו והם הרוגי מלכות ונכסיהם למלך ונתנם לישראל וז"ש ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם כל בכור לאביו, ולכן ויוציאם בכסף וזהב שנתן לנו את ממונם של בכורות ואין בשבטיו כושל לערער עליהם שלקחו שלא כדין ממון מצרים כי הם נכסי הבכורות שהרוגי מלכות נכסיהם למלך.

(ב) ואפשר דבר פשוט במ"ש המפרשים דביזת מצרים היתה להורות שהיו ישראל גדורים בעריות והוא על דרך הנה נתתי אלף כסף לאחיך, וז"ש ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם כי כלם בני זנונים והוא מבחין בין טיפה של בכור, וכל קבל דנא ידע כי קדש ישראל מיוחסים ושם יה מעיד עליהם לכן ויוציאם בכסף וזהב להראות שאין בשבטיו כושל וכלה זרע אמת צדקו יחדיו הנחמדי' והיינו על דרך הנה נתתי אלף כסף לאחיך.

(ג) ועוד אפשר לומר במ"ש הרב קרבן מנחה דבתחיל' אמר וישאילום וכלם יש להם לתא דע"ז וכשבאו לידם הי' בתורת שאלה והיו של העכו"ם וכפאום לבטלם בשעת יציאתם ע"ש, וז"ש ויוציאם בכסף וזהב בשעת יציאה הי' שלהם כי מקודם בא בתורת שאלה עד שכפאום לבטלה ואח"כ נטלום לעצמם ביציאתם וז"ש ואין בשבטיו כושל שהי' בו לתא דע"ז כי דוקא ביציאתם נטלום לעצמם כאמור.

(ד) ויתכן במ"ש הרב ש"ך על התורה פ' בראשית דפרעה היה קין ומשה הבל והי' רוצה להורגו גם עתה ולכן לקה עשר מכות נגד עשר נשיכות שנשכו להמיתו וכתיב ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן ולכן וינצלו את מצרים ע"ש באורך, וז"ש ויך כל בכור בארצם כנגד מה שהי' מתגאה פרעה שהי' קין בכור וכמ"ש הרב ש"ך שם והוא אומרו ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם כנגד פרעה וצריך לשלם הגיזות והולדות וכל הון ביתו, ועתה תנוח דעתך ויוציאם בכסף וזהב וינצלו את מצרים ואין בשבטיו כושל לערער על מה שלקחו דממה שהרג הבכורות וזה תחילת דיבר ה' והי' בעון פרעה שהרג קין ולקח צאנו והתאומות מזה תבין ואין בשבטיו כושל דמן הדין לקחו שכל זה חייב למשה רבינו ע"ה כדכתיב את כל הון ביתו יתן וזו הפלגת קדושת משה רבינו ע"ה דכל הביז' היא שלו ולא לקח כלל כמו שכתבנו בעניותנו בדרושים בו עליון.

(ה) או יאמר דרך השני בס ן? אחר כי הנה יש הוכחה דישראל כשרים וק"ו אם בגופן שלטו בנשותיהם לא כ"ש הוא ק"ו פריכא כי בגמרא אמרו דהבא על הערוה מוליד ממזר דעולם כמנהגו נוהג וא"כ דוקא למה שהוא מנהג העולם אפשר לומר דהולד בא מאיסור, אמנם במצרים דהולידו ששה בכרס אחד והיו פרים ורבים שלא כדרך טבע וגדלי באישו"ר על ידי מלאכים ונעשו להם כל הנסים האלו המופלאים ודאי הם זרעא מעליא בני עליה עלו שבטים שבטי יה דלא עביד ניסא לשקרי וכמו שכתבנו בעניותנו בקונטרס שמחת הרגל דף ח"ן ע"א, וכיון שיש הוכחה כי הם זרע קודש לכן באה ביזת מצרים להעיד על כשרותם על דרך הנה נתתי אלף כסף לאחיך כמ"ש רבני אשכנז ז"ל. ובזה מבואר מאי דאמרו בסוטה ותבואי בעדי עדיים אל תקרי בעדי עדיים אלא בעדרי עדרים וכבר כתבנו במקומו' שונים דלמדנו מהגאון מהר"ר נפתלי ליתובי דעתא במה שאמרו רז"ל אל תקרי דכונתם לא אפשר לקרות הכתוב אלא כשתאמר בעל פה כך אז תבין קרא כדכתיב וכמו שפירש הרב ז"ל אל המקום אשר עמד שם ובי"אר עליה הכהן. ונבא למאי דקמן ותחילה אומר אני בעניותי במה שאמרו דורשי רשומות כי בעדי עדים גימטריא רד"ו וכבר ידוע מרז"ל וגם המפרשים דעל ידי ריבוי ישראל מאד עלו רד"ו שנה לת"ל שנה, וז"ש אל תקרי בעדי עדיים שזכו לרכוש גדול כמשמעות בעדי עדיים ברד"ו שנה כמספר בעדי עדים דהדבר הקשה דלא ישבו שני הגלות ואיך יצאו ברכוש גדול. אבל כשתתן דעתך לומר בעדרי עדרים שנתרבו מאד אז תבין שזכו בעדי עדים ברד"ו שנה. ולפי דרכנו דביזת מצרים ע"ד אלף כסף לאחיך להודיע שהיו גדורים בעריות וזהו בעדי עדיים וקשה דיש לנו ק"ו אם בגופן שלטו בנשיהם לא כ"ש? והסותר לזה שנתרבו מאד וגם היו יולדות בשדה ונבלעים בקרקע ואח"כ באים לביתם ומכירים לאמותם יאמרו ומי אביהם וזה מופת חותך שהם זרע כשר ומיוחס ושפיר היתה ביזת מצרים ע"ד אלף כסף לאחיך וז"ש אל תקרי בעדי עדיים לראית יחוסם וכשרותם עד אשר תקרא בעדרי עדרים שנתרבו מאד והם גדולי קרקע ע"י המלאכים כי מנסים אלו מוכח כשרותם וא"ש בעדי עדיים. וזהו שאמר הכתוב ויפר את עמו מאד ויעצימהו מצריו הפך לבם לשנוא עמו וכו' ויוציאם בכסף וזהב וכו' דבמערכה אל הדרוש אמר ויפר את עמו מאד שהיו יולדות ששה בכרס אחד, ויעצימהו מסיבת צריו שהיו אומרים אם בגופן שלטו ק"ו לנשותיהם ולכן ויפר את עמו מאד שריבוים שלא כדרך טבע ולא עביד קב"ה ניסא לשקרי אלא הם כשרים ומיוחסים ולכן לקו כל המכות, וזה טעם ויוציאם בכסף וזהב להורות צדקתם ע"ד הנה נתתי אלף כסף, ואין בשבטיו כושל ולא יש שום פסולת דהא ריבויי' הי' מאד ונסים גדולים נעשו להם וזה להיות כי כלה זרע אמת וכמ"ש ויפר את עמו צאן מרעיתו מאד ולא עביד ניסא לשקרי.