גליוני הש"ס נשים קלא

ל"ט א' כך נאמר ספיקא מותר, נ"ב בשו"ת חות יאיר סי' קצ"ב אות ס"א הקשה מכאן על הרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא ותי' דנאמר בפירוש ספיקה מותר לשלא יוכלו חכז"ל לאסור ע"ש ובמחכת"ה אישתמיטתי' דהר"ן כאן במקומו הקשה קושי' זו והוא עצמו ז"ל הביא שם ראיית הר"ן בסוגיין מהך דממזר וודאי כו' וע"ע בהך דכאן חידוש בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ו שכ' דספק פלוגתא דרבוותא אין מתיר בספק ערלה וע"ש אריכות בסוגי' דכאן

שם משארי, נ"ב פירש"י ערוגות וכל' זה ב"ק פ"א א' שארי משארי' פירש"י עשוים כערוגות

שם רש"י ד"ה והכתי' שדך כ' הקנו לך מן השמים, נ"ב ל' משנה נדרים ע"ד א' וגמ' יבמות ל"ט א'

שם תוד"ה לא כ' דאע"ג דאשכחן כמה משניות דלא כוותי' כו', נ"ב בס' יראים סי' קנ"ב כ' דכל הני משניות כוותי' דמודה ר' יאשי' דהכרם והמלאה נאסר באכילה והנאה גם בלא זריעת שלשה וכי בעי ר' יאשי' ג' מינין לחייב גברא משום זורע הוא דבעי עש"ה וצ"ל לדיעה זאת דהא דאמר כאן לא צהריתו היינו משום דלע"ע הרי לא עבר עביר' ואין על מה לנדותו אבל וודאי דהיו מודיעים אותו שיאסרו הזרעים והגפן בהנאה דהאי גברא כי זרע חטי כו' וודאי ליהנות מגידולם קא זרע וע"כ וודאי היו חייבים להודיעו איסור ההנאה וע' ר"ן כאן

שם ב' שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, נ"ב ה"מ מ"ע אבל שכר שמיר' מלאוין איכא גם בהאי עלמא, ס' בכור שור ב"ב ט' ב'

שם מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' מ' ולענ"ד אפשר דהך דמחשבה רעה כו' היינו רק בדבר שאין ציווי אמחשבה רק אמעשה דאז המחשבה לעשות המעשה אין נענש משא"כ כשהציווי על המחשבה בעצמה כלא תתאוה וכדומה לא שייך זה וע' ס' יריאים סי' ח' דהביא לאו דוערפכם לא תקשו עוד וכ' פי' קשיות עורף חושב בלבבו שלא ליוצרו ומשעה שמחשב עובר בלא תקשו עכ"ל ולפי"ז יש בכל מחשבת עביר' לאו דלא תקשו ואין זה סתיר' לדברינו דאפשר דאלאו הנ"ל יש עונש ג"כ ודאמרי' כאן דמחשבה רעה אין מצטרפת למעשה היינו דאין מצטרפת להחשב כאילו עשה גוף המעשה שחשב עלי' שיהי' נענש מתורת לאו של אותו מעשה אבל מתורת לאו דלא תקשו אפשר שפיר דנענש ועמ"ש בגליון ב"ב פ"ח ב' דבגזל גם מחשבה מצטרפת למעשה ע"ש וע"ע חידוש כזה בס' מדרש תלפיות ענף גילוי עריות

שם א"ר יוסף אילמלי דרשי' אחר להאי קרא כר' יעקב כו' לא חטא נ"ב מעין זה סוטה כ"א א"ר יוסף דרשי' ר' מנחם כו' להאי קרא כי סיני ואלמלי דרשוהו דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד

שם שני נושאי קיסר, נ"ב וס"א שני כושאי ומצינו נזכר שני כושאי בסוכה נ"ג א' הני תרתי כושאי דהוו קיימו קמי שלמה

שם תוד"ה מחשבה כ' ומחשבה טובה של עכו"ם אין הקב"ה מצרפה למעשה כו', נ"ב דבר זה נרמז בגמ' סנהדרין צ"ו א' אלמלא בא גבריאל והעמידו כו' ולכאורה מה הועילה ההעמדה הרי הוא רצה לרוץ יותר אלא שנאנס ע"י העמדת גבריאל וע"כ דבעכו"ם מחשבה טובה אין מצטרפת למעשה

מ' א' אמר רבא ר' אידי אסברה לי, נ"ב כזה נדרים ה' ב' שם מחשבה טובה מצרפה למעשה, נ"ב עוד בבחרותי אמרתי הכוונה דאם הי' לאדם מחשבה טובה אלא שנאנס בעשיית המעשה ואחר עשה אותה מעשה המצוה בלי מחשבה טובה כגון שעשאה שלא לשמה ועכ"פ הרי עשה מעשה מצוה אז הקב"ה מצרף ומחבר מחשבה ההוא אל המעשה ההוא ונעשה מהם מצוה שלימה במחשבה ובמעשה וכעת ראיתי ברוקח סי' רי"ז וז"ל ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא השם בוחן לבבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים הי' נותן צדקה ואם הי' עני אותו המת, אך לבו בטוב והי' נותן אם הי' לו אז תועיל לו קצת כו' עכ"ל ולהנ"ל י"ל כי אולי הי' מחשבת נתינה להמת והי' אנוס במעשה הנתינה ולכן נותנין עתה צדקה עבורו והכוונה לכשתצטרף ותשתתף מחשבתו באותה המעשה הנעשית עתה ויהי' משיתוף וחיבור שניהם מצות נתינת צדקה שלימה במחשבה ובמעשה ולכן הוא תועלת למת כי בהשתלם מחשבתו הטובה שהית' לו להעשות חלק מגוף מצוה שלימה בפועל אגמ"ל שפעל במחשבתו דבר גדול יותר והוא מתעלה ביותר עי"ז וכמובן

שם מעלה עליו הכתוב כו', נ"ב בשו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ז משמע דדווקא אם כבר התחיל בעשיית המצוה ונאנס ולא גמרה הוא דמעלה כו' לא במחשבה בלבד עש"ה וכבר תמהתי עליו בגליון כתובות קי"א א'

שם ההוא בע"ז היא דכתי', נ"ב בס' יריאים סי' ס"ד ואבן משכית לא תתנו בארצכם תני' בארצכם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על רצפת אבנים שבמקדש למדנו שעל רצפת אבנים אסור להשתחוות ולמדנו כי משעה שנתן לבו להשתחוות עובר משום נתינה דהכי אמרי' במס' קידושין מחשבת ע"ז מצרפה למעשה עכ"ל ומה שהביא גמ' קידושין אחרי הביאו קרא דלא תתנו אינו מובן וצ"ל כוונתו לומר דהא דאמרי' כן בקידושין וילפי' לי' מלמען תפוש יש לו עוד לימוד מואבן משכית לא תתנו ולפי דבריו יש על כל מחשבת ע"ז לאו דלא תתנו הנ"ל ולפי"ז הא דאמרי' כאן דרק בע"ז היא דמצטרפת המחשבה למעשה צ"ל דבעלמא אפי' היכא דאיכא לאו על המחשבה מ"מ אין מצטרפת כו' וזה דלא כמ"ש לעיל ל"ט ב' בגליון אולם גוף דברי היריאים הנ"ל צע"ק דהאי לא תתנו יש לפרשו על מעשה הנתינה שאם נתן האבנים על הקרקע היינו שעשה רצפה במחשבה כדי להשתחוות עלי' אז עובר משעת נתינה וה"ז מעשה לא מחשבה גרידא והרי גם בעשיית פסל עובר משעת עשי' לכמ"ש היריאים בעצמו שם וזה לאו חומר בע"ז היא דאשכחן לי' גם בעלמא ע' ב"מ ס"א ב' במשקלות לעבור עליו משעת עשי' אולם לפמ"ש בב"ב פ"ח ב' בגליון דגם מחשבת גזל מצטרפת למעשה אין ראי' מהך דב"מ ועמ"ש בגליון כתובות ק"ה א' בשם החות יאיר

שם ב' לפי שהעולם נידון אחר רובו נ"ב אי גם קטנים ואותם שאינם בני עונשין נכנסין במניין ע' מגן אברהם סי' רפ"ח ס"ק מ"ד ואם גם עכו"ם בכלל לכאורה תיבת עולם משמע כל העולם כולו ואפי' עכו"ם ואולם אין נ' שיהי' דין אחד לישראל ולעכו"ם בכלל וגם אין דינן בזמן אחד כמבואר במדרש דדין ישראל בשמים ביום ודין עכו"ם בלילה ומתיבת עולם אין ראי' די"ל הכוונה עולם של ישראל וע' סנהדרין ל"ז א' לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא והיינו דנברא יחידי להראות שמאדם אחד יוצא עולם כולו וע"כ המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד עולם מלא שהי' אפשר לצאת ממנו ואף דהיוצאים ממנו היו רק ישראל מ"מ קרי לי' עולם מלא ויש לדחות ונזכרתי דבמנחות נ"א ב' דרש חוק עולם דכתי' בחביתין משל עולם וברש"י משל ציבור אם מת כ"ג ולא מינו כהן אחר תחתיו ע"ש] הרי דאף דבא רק משל ישראל היינו מתרומות הלשכה מ"מ קרי לי' קרא משל עולם והכוונה עולם של ישראל ואולם בגיטין ל' א' ואף העני בב"ד ומת מפריש עליו בחזקת עניי ישראל ר' אחי אומר בחזקת עניי עולם משמע דעולם אינו ישראל לבד ואולם אדרבה גם שם