גאון יעקב עירובין קיא

רבנן דתוס' במתני' אליבא דרש"י וכן אמר הרא"ש דריב"ב אקרפף הוא דפליג דיתר מב"ס אפי' הוקף לדירה נמי לא אבל בדיר וסהר ורחבה וחצר מודי קשיא לן חדא היינו דפריך ר"ע היינו ת"ק דאמרו לו אימא אינהו כריב"ב ולגינה ולקרפף דאמרי בהוקף לדירה אמרי ועוד אנן דקי"ל קרפף יתר מב"ס שהוקף לדירה שרי כמאן ואי ר"ע ע"כ לא פליג אלא בב"ס דלא צריך כלום אבל ביתר מב"ס אימא מודי לי' לריב"ב וקסבר לא אמרו הוקף לדירה בקרפף דב"ס אפי' לא הוקף לדירה נמי ויתר מב"ס אפי' הוקף לדירה נמי לא אלא קסבר רש"י דריב"ב תרתי בעי ואפי' בדיר וסהר וכדאמרן:

אמרה תורה טול חמישים כו' הא וודאי אסמכתא בעלמא הוא דמדאורייתא אפי' יתר מב"ס ולא הוקף לדירה מטלטלין כדאמרן בהדר גבי סלע שבים הן אמרו אין מטלטלין בו אלא בד':

לרבותינו בעלי התוס' דאמרי לר' יהודה אפי' אריך וקטין ואמרו כרבינו חננאל דהאי ובלבד שיהא בה ע' אמה ושיריים דקאמר ר' עקיבא קשיא לי' ל"ל למימר הא אדריב"ב קאי. לא ידענא הא ר"י נמי אדריב"ב קאי ואפ"ה אריך וקטין נמי ורבי עקיבא נמי אי לאו דתני לה ה"א אפי' אריך וקטין ולהריטב"א דאמר התם גבי פסי ביראות דר"י בור אריך וקטן דפסי ביראות הוא דשרי אבל קרפף בעי מרובע ניחא אלא לרבנן דתוס' מא"ל ואיכא למימר דלא פריך ר"ע היינו ת"ק אלא משום דמשמע לי' מדקאמר ר"ע ובלבד שיהא בה דר"ע אחמור בשיעורא אדת"ק והיינו בדבר מועט:

א"ב דבר מועט ולא אמרן אלא במרובע דבמרובע לא תידון בי' טפי מע' אמה ושיריים אע"ג דמדינא איכא עוד דבר מועט הואיל וליכא למיקם עלי' לא שרינן לי' דכולהי שיעורי בשיעורא דפסיקא משערינן והיינו דלא דק דאמרינן בכולהי תלמודא אבל באריך וקטין למאן דשרי ב"ס שרי ודהרמב"מ נמי משמע הכי והיינו דאמרו בכולהי תלמודא ב"ס ורב הונא ברי' דר"י אמר לא אמרן אלא דלא הוי ב"ס אבל ב"ס אסיר כרבנן הא לר"ש שרי ובאריך וקטין ובירושלמי דאמרו קרפף שיש בו מדה סאתים אסור היינו במרובע כדפרישן התם וכ"ת הניחא למ"ד מרובע דוקא אלא למאן דשרי אריך וקטין מ"ש אריך וקטן דשרי בי' ב"ס ובמרובע אסיר תריץ אריך וקטן לא נתנו בי' שיעור אמות דאיכא דאריך טובא וקטין ואיכא דאריך פורתא ורחב ואיכא דעגילא ובכולהי שיעורי ב"ס אבל מרובע נתנו בו שיעור אמות דבהיר שיעורי' וכיון דליכא מיקם עלה חשו דלא לאספויי ורשב"א דאמר בור ב"ס אב"ס ואמרו דאסר אריך וקטין איידי דאמרי ר"י ורבנן ב"ס קאמר נמי איהו ולאו דוקא קאמר אלא חסר דבר מועט א"נ לרשב"א מטפינן בי' דבר מועט:

ולרש"י במרובע ליכא מאן דפליג עלי' דר"ע בהא והא דכיצד מעברין ד"ה וקאמר דבר מועט א"ב היינו אריך וקטין דת"ק דאמר ב"ס ס' אפי' אריך וקטין דאית ביה ב"ס דאי מרובע דוקא הא לית בי' ב"ס דבציר לי' דבר מועט ור"ע דאמר מרובע בציר לי' דבר מועט וריב"ב דאמר ע' אמה ושיריים נמי כר"ע ס"ל דלית לי' דבר מועט ולר"ח פליגי במרובע ולת"ק מטפינן במרובע דבר מועט. וריב"ב בע' אמה ושירים לחומרא דבעי שומירה כו' ובדבר מועט לקולא דאפילו אית בי' דבר מועט סגי בשומירה כו' ור"ע איפכא ס"ל בע' אמה ושירים לא בעי שומירה ואי אית בי' דבר מועט לא סגי בשומירה והלכתא כותי' דר"ע. ר' אליעזר אומר כו' ולא פרכינן ר"א היינו ר"ע דאימא ר"ע אפי' אריך וקטין שרי והאי ובלבד שיהא בה ע' אמה ושירים דקתני אשיעורא קתני דלא ליהוי בי' טפי מהאי שיעורא ולא קתני ובלבד שיהא בה ב"ס דבר מועט קמ"ל דמרובע ע' אמה ושיריים מצומצמות ואפי' לרש"י דכ"ע אית להו הכי במרובע מ"מ קמ"ל מילתא