עץ יוסף על ויקרא רבה ט:ה
Etz Yosef on Vayikra Rabbah 9:5 · עץ יוסף על ויקרא רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →זש"ה אוילים יליץ אשם. משום דק"ל דיקריבנו יתירא הוא כדלעיל. בעי לתרוצי קרוב למ"ש לעיל שהקב"ה יקריב אליו מביא התודה שמפיק רצון מה' שיעתר לו בבקשתו. ולהכי מייתי הא דכתיב ובין ישרים רצון כדמפרש ליה על מביא התודה שיפיק רצון מה'. ואיידי דמייתי קרא מפרש ליה:
מתרגם חובתו בפיו. וכן הוא הנוסחא בילקוט. ופירושו הטיפש הזה כשעושה חטא יפרש וממליץ עבור חובתו לכל בפיו שלא עבר על כריתות ומיתות ב"ד וחייבי לאוין רק אשם הוא חייב או חטאת. ור"ל שאומר ומה הוא שחטאתי לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב בתמיה. חטאת אני מביא אשם אני מביא. ור' יודן הביא לדוגמא ששייך לפסוק אוילים יליץ אשם. ואמר אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות ר"ל בשפחה חרופה בעוה"ז על סמך שיביא אשם הקב"ה תולה אותן כו' הה"ד אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו. דמדאמר קרא באשמיו ולא אמר בחטאיו משמע דמיירי בחטא שקרבנו אשם. ור"ל מתהלך בבטחון אשמיו. ר"ל שחוטא על סמך שיביא אשם שפחה חרופה. ומשום שקשה דה"ל למימר מהלך באשמיו. אבל מתהלך משמע התמדת הדבר פעמים רבות. לכן אמר שהאמת כן הוא שאין לו תקנה דוקא אלא כשחוטא ב"פ על סמך שיביא קרבן כדתנן האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה. וזהו שאמר. כל עמא יימרון יזיל ההוא גברא בחוביה יזיל ההוא כו' ר"ל כל העם יאמרו שישולח ביד פשעו. ולכן אמר כפול יזיל ההוא כו' יזיל ההוא כו'. או אפשר שדרש מתהלך לשתי תיבות מת הלך באשמיו [כמו שדרשו בב"ר פ' י"ט על מתהלך בגן מת הלך אותו שבגן] ור"ל שכולם יאמרו שמת בעונותיו וישולח ביד פשעו אותו שהלך בבטחון אשמיו:
ד"א אוילים יליץ אשם ובין ישרים רצונו זה שהביא קרבנו ואינו מתכפר לו מה יעשה ילך אצל שבטו של לוי שכתוב בו וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי. ד"א אוילים יליץ אשם זה שמביא קרבן על חטאו ובין ישרים רצון זה שהביא קרבן שלא על חטא אם על תודה יקריבנו כצ"ל [רד"ל] ופי' זה שהביא קרבנו ואינו מתכפר לו כלו' שהוא שונה באולתו ולכן אינו מתכפר לו. וזה אמר אוילים יליץ אשם שהאוילים המליץ בינותם ובין ה' קרבן אשם. ולא יועילם אחר שהם שונים באולתם. ואמר מה יעשה ר"ל מה תקנתם. ילכו אצל שבטו של לוי [שנקראו ישרים כד"א (ד"ה ב' כ"ט) כי הלוים ישרי לבב] שכתוב בו כו' וילמדום דרך ה' כדכתיב בהם כי תורה יבקשו מפיהו ורבים השיב מעון. וגם כתיב שם והיו לי"י מגישי מנחה בצדקה. וז"ש ובין ישרים ר"ל כשיהיו בין ישרים שילכו ויטפלו עמהם ללמוד ממעשיהם. רצון יהיו קרבנותיהם לרצון. ואח"ז מפרש אוילים יליץ אשם ר"ל שהאויל יעמוד מליץ על חטאו. אשם כלו' שהעלאת קרבנו יטהרנו. אבל בין ישרים רצון שאינו מביא קרבנו על חטא כי אם תודה לשם ה' וזהו לרצון לפני ה':