עץ יוסף על ויקרא רבה לו:ב

הה"ד גפן ממצרים תסיע. משום דק"ל סדר זכירת האבות בכאן שלא כסדר זכירתן בכל מקום כדלעיל. בעי לתרוצי דכיון דחדוש הוא שיהא החיים נשענים בזכות המתים. להכי הכא דמיירי בעמידת החיים בזכות האבות המתים. נקט המתים תחלה באחרונה דהוי רבותא טפי דלא מבעי המתים בזמן קרוב אלא אפילו המתים מזמן רחוק ישענו ישראל בהם. ולהכי מייתי האי דישראל נמשלו לגפן וחד מטעמיה מה גפן נשענת ע"ג עצים יבשים כו' כדלקמן. ואגב אורחיה מייתי נמי כולהו טעמי:

טרשים. אבנים:

בולשין. מחפשין:

מה הגפן הזו כל מה שאתה מפנה מפניה. כצ"ל וכן הוא בילקוט. ופי' שמלבד מה שמפנין האבנים ממקום נטיעתה ממש אלא גם מפנים גם שאר העצים וזרעים שהם מזיקים לה שהם יונקים מן הארץ ותכחיש כח הגפן [יפ"ת]:

ישראל פנית לפניהם. ר"ל ז"ש [שם] פנית לפניה [רד"ל]:

כל מלך. היינו אותם שהיו בח"ל סמוך לא"י גם הם השמידם ה' שלא יהיו צוררים לישראל:

ושולטת בכל אילנות. לפי שעושין לה משענת מכל מיני אילנות [י"מ]:

ומכבש כמה אילנות. זהו מה שאמר למעלה ושולטת בכל מיני אילנות. אלא דלעיל איירי בגוף הגפן והכא אפילו בשרביט אחד ממנה. גם אפשר שכבוש האילנות הוא שמסתבך שרביט הגפן באילנות וקושר אותם:

מכסים על האשכולות. שלא יכם שרב ושמש ורוחות כך ע"ה חורשים וזורעים וקוצרים מה שת"ח אוכלים:

הגדול מחבירו נראה כאילו היא נמוכה. פי' מתוך גודלה ואורך האשכול מגעת עד סמוך לארץ נראה שהיא נמוכה הגם שהעוקץ הוא למעלה אבל גודלה מגעת עד לארץ [י"מ]:

וגדול מחבירו בתורה נראה נמוך מחבירו. שאין ד"ת מתקיימין במי שמגביה דעתו עליו. וכל מי שגדול בתורה עניו ביותר כמו ששנינו ומלבשתו ענוה. ולפיכך זה משה רבינו ע"ה היה ראוי שתנתן התורה על ידו לפי שהיה עניו מכל האדם:

ג' ברכות. דאענבים מברך בורא פרי העץ. ואיין בורא פרי הגפן. ואבוסר בורא פרי האדמה. אבל מה שמברכין על החומץ ועליו ולולבין שהכל לא חשיב משום דלא נטעי גפן אדעתייהו. והרד"ל כתב וז"ל ואפשר ר"ל ברכה מעין ג' לאחריה או ג' ברכות ממש לר' גמליאל לדעת התוספות בברכות עכ"ל:

יש בה צמוקים וכן יין וחומץ. וכדאי' באגדת שמואל:

יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה. עמ"כ [שפי' כששותה החומץ לרפואה טעון ברכה] ואפשר לפרש כשהחמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת וכששותה שינוי יין לטוב אומר ברוך הטוב והמטיב [רד"ל]:

מה הגפן הזו כל מי שאוכל ממנה ושותה מיינה פניו מאירות וכל מי שאינו שותה ממנו שניו קהות. כך חכמת האדם תאיר פניו בשעה שהוא נשאל ומשיב. ועוז פניו ישונה בשעה שהוא נשאל ואינו משיב. מה הגפן הזו כל שהוא אוכל ממנה בוסר שיניו קהות עליו כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהם פרעה וסיסרא באו להזדווג להם סוף שנטלו את שלהם ל"א מלכים עשו מלחמה עם ישראל וכולם נפלו. כצ"ל יפ"ת:

מה גפן זו עולה על כל מסע ומסע כך ישראל סוף עולין על כל מלכות. כצ"ל ופי' דעולה על כל מסע ומסע ר"ל שחוזרין ושותלין אותם במקום אחר כדאי' בש"ר פ' מ"ד ובכל מסע שחוזרין ושותלין אותה עולה לשבח. וכן ישראל ע"י גלותן מזו לזו זוכים לעלות [יפ"ת]:

השומר שלה עומד למעלה. שע"י שהיא נמוכה נמצאת סוכת השומר גבוהה ממנה. אבל שאר אילנות שהם גבוהים אין השומר למעלה מהם:

על גבי עצים יבשים. עיין ש"ר פ' מ"ד: