עץ יוסף על ויקרא רבה לא:א

הה"ד וצדקתך אלהים עד מרום. טעמו לומר שמצות המאיר לפני ה' מאחר שלא לאורה הוא צריך אינו אלא לזכותינו. ולהכי מייתי האי קרא דלפום מה דדריש ביה יראה שמכלל צדקתו יתברך לצוותינו להאיר לפניו:

כך העליונים צריכין צדקה כו'. ופי' צדקתך מדת צדקתך שאתה נוהג ומצוה לעולם ישנה בכל העולם ואפי' במרום שצריכין להתנהג בצדקה אלו עם אלו:

מי כמוך בעליונים מי כמוך בתחתונים. משום דהדר כתיב אלהים פעם ב' ודרש שמי ככוך נמשך גם למעלה שבמרום אין כמוך וכן בתחתונים [רד"ל]:

אתה מאיר לכל באי עולם. משום דעליונים ותחתונים דקאמר אפשר דוקא לשעבר. קאמר לכל באי עולם. לכלול כל העתידים לבא:

ואתה מתאוה לאורן של ישראל. כדדרש להלן תכסוף חמדת [רד"ל]. אלא ע"כ כדי לזכותם הה"ד צו את בני ישראל ויקחו אליך. כלומר אליך ולא לי כדאמרי' בפ' כל הקרבנות. ופרש"י אליך לרצותם ולהראותם חבתם לפני. ולא בשבילי שלא לאורה אני צריך: