עץ יוסף על ויקרא רבה ל:י

זה אברהם כו'. כלו' שיזכרו ישראל זכותם המגין עליהם וידבקו במעשיהם עי"ז. וכלל זה המאמר שרמז האבות והאמהות בד' מינים אלו שלהיותינו באים לרצות במינים אלו על המים נבוא בזכר האבות והאמהות והסנהדרין. ומחמת שבזכות הד' מינים אלו יפרע ה' מעשו הזכיר עמהם את יוסף שטנו של עשו כדאי' בב"ר פ' ס"ג:

זה אברהם כו'. המשילו זה הפרי שהוא יחיד. לאברהם. כי כן באברהם כתיב אחד היה אברהם. עץ כשם שהעץ יבש בהעדר המים וחוזר ועושה פירות. כן אברהם לאחר שנתייאש הוליד בן למאה שנה. הדר שהדרו הקב"ה בזקנה וכמ"ש ז"ל עד אברהם לא היה זקנה ולא היו מפרישין בין אב לבנו. אברהם נתן לו זקנה שנא' ואברהם זקן בא בימים וכתיב והדרת פני זקן [עמק ברכה]:

כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות כו'. ותמרים הוא מלשון ותמרות עשן שהיה עולה תמימה. וכתיב מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן [ספר הנ"ל]:

רחוש. מנענע ורוחש ומרעיש מפני שהוא מסורבל וממולא בעלין. ור"ל שיעקב לא מלבד מדריגתו שנעלה על הכל עוד זאת שזכה לזרע אמת שבטי יה כולם נבחרי' וזכים. ובערוך גרס מה הדס זה דחוס בעלים אף כו' דחוס בבנים. ומפרש דחוס דחוק. וכ' ע"ז הרד"ל וז"ל אמת שכתב כן מפני שהיה לפניו הגי' דחוש בדלי"ת אבל גי' שלפנינו רחוש ברי"ש נכונה ועיקר הפי' מרובה בגידולין כמו חרש שהוא יער וע' ערוך ע' רחש ג' שגורס רחישת קנים במקום חרישת קנים שהוזכר במדרש בכ"מ עכ"ל:

וערב נחל זה יוסף כו'. שהיה עומד בצדקתו אפי' בין המצרים והיותו מלך ושליט:

כמושה ממהרת לכמוש יותר משלשת המינים האלו: