עץ יוסף על ויקרא רבה כד:ד

ד"א ישלח עזרך א"ר לוי כו'. ב"א ג"כ לתרץ קושיא הנ"ל בתר ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך למה לי. אתא לתרוצי לאשמועינן שהעזר יבואהו מציון ולא ממקום אחר כדרך כל הטובות שהם נתונות לישראל משם כדמפרש ואזיל. והטעם מפני ששפע ההשגחה האלהית דביק בה מזולתה כמו ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד מפני שהיא מכוונת כנגד בהמ"ק של מעלה:

מקדוש מעשים. הוא ד"א ואתה נמי לתרוצי הא דק"ל בתר ישגבך וגו' ישלח עזרך מקודש למה לי. וקאמר דאתא למימר שבזכות קדושת מעשיו הוא שיהיה ה' בעזרו:

מקדוש מעשים. הוא פעולת מעשים טובים:

מציון מעשים. פי' מצות שרשומן ניכר לעולם כמצוה קבוע לדורות דאמר לעיל (פ' כ"ב). ודרש מציון מלשון הציבי לך ציונים:

אמר הקב"ה כו'. קאי אקדושים תהיו כי קדוש אני. ונראה שהכא גרסינן כשם שאני קדוש כו' והדר כשם שאני פרוש כו'. וכן הוא בת"כ. וברישא אמר כלשון הכתוב. והדר מפרש שלא מבעי כו' והיינו שתפרוש מן המותר לך: