עץ יוסף על ויקרא רבה יב:ד

א"ר תנחומא כו'. איין ושכר אל תשת קאי. ויהיב טעמא להרחקת היין ממשרתי אלהינו לפי שגורם נזקים כדלעיל. ולהכי מייתי מוסרים ליזהר מהיין לפי שאין האדם סובלו ויוצא מדעתו וראוי שיקח מוסר מהגפן שאינה סובלת הפרי. ומהתורה שמעטה אותו בקרבנות. והדר מייתי דר' יודן שיקח מוסר ממה שהחטיא היין את שלמה:

אימיה לא יכלה ליה כו'. פי' של יין. שהוא הגפן אינו יכול לקיים בו ולסובלו. את יכול לקיים בו ולסובלו בתמיה. והדר מפרש היאך הגפן אינו יכול לקיים בו:

הסתמכת כו'. היא מסומכת בכמה קנים ודקרים מלשון דקר נעוץ [ובפרק שתי הלחם כמין דקרנין פי' קנים] ואינה יכולה לקיים שהענבים מכבידים אותם למטה:

סיקוסים מדה ושיעור:

חצי ההין יהיה לפר. ולפי האכילה דהיינו פר היה ראוי יין מרובה ועכ"ז נתן לו קצבה מועטת חצי ההין לפר ושלישית לאיל וכו':

אלניא כו' האילנות נקראים בשמותיהם כמו הפרי:

חיזורא אילן שמגדל תפוחים נקרא חיזור ושל רמון רמונא כו':

לומר לך מה כלו' לכן נקרא האילן גופנא ולא ע"ש הפרי דהיינו ענב כשאר האילנות שנקראו ע"ש פריים משום רמיזא דגופנא נדרש ב' מלות גו פנא. כלו' שפנה ומוציא מה שבתוכו. והיינו שהענבים במרוסן יוציאו מה שבתוכן שהרמז לזה שכן השותה יין הרבה סוף שמקיא וכו':

סוף שמקיא כו' ענינו מבואר. גם יתכן ירמוז להוצאת רוחו בשכרותו ע"ד נכנס יין יצא סוד: