עץ יוסף על שיר השירים רבה ז:ז:א

מה יפית כו'. עיין כל זה לעיל פסוק הנך יפה ריש פרשה ד' ופסוק הנך יפה שבפרשה א' סימן ס"ב:

בסדין בציצית. שאף על פי שהסדין של פשתן ותכלת דציצית הוא צמר מכל מקום שרי, דאתי עשה ודחי לא תעשה דשעטנז:

מה יפית בנטיעה. שהנטיעה גם כן מצוה כדאיתא בויקרא רבה פרשה כ"ה (סימן ג) וכמו שכתבתי לעיל פ"א סימן ס"ב:

בערלה. דכתיב (ויקרא יט, כג) שלש שנים יהיה לכם ערלים, :

בנטע רבעי. דכתיב (שם פסוק כד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'. ונראה דצריך לומר מה יפית בנטיעה ומה נעמת בערלה ובנטע רבעי, מה יפית במילה ומה נעמת בפריעה, מה יפית בתפלה ומה נעמת בקריאת שמע, מה יפית במזוזה ומה נעמת בתפילין, מה יפית בסוכה ומה נעמת בלולב, מה יפית בתשובה ומה נעמת במעשים טובים (וסבירא ליה שצדיק גמור כל ימיו עדיף מבעל תשובה), מה יפית בעולם הזה ומה נעמת בעולם הבא, ומה שסיים המדרש ומה נעמת לימות המשיח מיותר, שהוסיפו בטעות לפי עירבוב הנוסחא מאיזה מעתיק:

אהבה בתענוגים זה אהבתו של אברהם שהיה מתחטא כו' זה אהבתו של דניאל כו'. מפרש מה יפית ומה נעמת אהבה שהראו אברהם ודניאל להקדוש ברוך הוא בתענוגים, בזמן שרצו ליתן להם תענוגי העולם, כמו לאברהם הרכוש של סדום, ולדניאל שליש המלוכה, ולא רצו לקבל התענוגים האלו, בכדי לקדש שם שמים על ידי זה, והיו מתחטאים (לשון תענוג כמו שפירש הערוך ערך חט א') שאמרו שיש להם דים בלעדי זה:

נבוז ראשה. נבוז הוא ראש ושר כדמפרש ואזיל:

תמן כו'. פירוש במדינת הים קורין לאיפרכא שהוא דוכוס ומושל נבוזבזאתך, וכך אמר לו גדולתך וממשלתך איני חפץ ותן אותה לאחר:

ר' ברכיה אמר בזבוזיך. מדלא כתיב ובזתך דרש בו בזיזין בני בזיזין וכך אמר לו גזילתך תן לאחר, ומפרש והולך מאי איכפת ליה אם הוא גזל או לא, ואמר המשל אומר קבל מתנה ממי שירש נכסיו ולא ממי שגזל אותם, כי לא יועילו ולא יצליחו אוצרות רשע: