עץ יוסף על שיר השירים רבה ה:טז:ה

אילו נאמר ואבדיל את העמים כו'. בילקוט סוף פרשת קדושים יותר מבואר דאיתא שם אמר רבי ברכיה בשם רבי אבהו אילו אמר ואבדיל העמים מכם לא היה תקומה לאומות העולם אלא ואבדיל אתכם כזה שהוא בורר היפה מתוך הרע וחוזר ובורר, אבל כשהוא בורר הרע מתוך היפה שוב אינו בורר עד כאן. וזהו שאמר רב אחא מכאן שאמר הקדוש ברוך הוא לאומות העולם שיעשו תשובה, רצה לומר שיתגיירו ויקבלם, ובזה מבואר שמרמז הכתוב לנו באומרו ואבדיל אתכם מן העמים ולא העמים מכם בכדי להיות לי עוד גרים אשר יגיירו מהם. ונראה שזה שאמר כאן לא היתה תקומה לשונאי ישראל פירושו שונאי ישראל ממש כינוי לאומות העולם. ועיין במדבר רבה פ"י:

זה שהוא מברר. כן צריך לומר (אות אמת):

שוב אינו חוזר ומברר. שלא חש אם ימצא עוד רעים:

שוב חוזר ומברר. שמא ימצא עוד, וכן כאן הקדוש ברוך הוא בורר עוד בין האומות מי שיתגייר:

את קציר ארצכם וגו'. לא תכלה פאת שדך בקצרך:

כי תשא את ראש. שנותנים כופר נפשם, ונמנים דוקא מבן עשרים ולמעלה והלוים מבן חדש: