עץ יוסף על שיר השירים רבה ד:ד:ז

מצאו לו זכות כו'. פירוש כשישבו סנהדרין על דיני נפשות אם מצאו לו זכות בו ביום פטרוהו אותו מיד, ואם לא מצאו לו זכות מעבירין את הדין עד למחר משום הלנת הדין, והיו מזדווגים ביום הראשון לאחר שהעבירוהו להדין זוגות זוגות בבתיהן או בשוק ונושאין ונותנין בדבר:

קוהה להם. מלשון (קהלת י, י) אם כהה הברזל, ורצה לומר שהיתה ברורה בפיהם בלי ספק:

כגזירת מלך גזירת בית דין. לפנים היה לבוש מלכות העליון על שארי מלבישים, בגד אדום צבוע בתולעת שני (פורפר מאנטל), ומפרש כחוט השני כמו גזירת שפתי המלך אשר לבוש שני וארגמן, כן שפתותיך פירוש כן גזירת שפתותיך, היינו ציווי בית דין בפיהם בארבע מיתות:

דמים. כלומר חוט השני מדבר בזריקת דמים וכדמפרש ואזיל, וכבר כתבתי לעיל סימן ט' שמיותר כאן וצריך לומר שם בסימן ט':

כמה דתנינן וחוט. כן צריך לומר (אות אמת) והוא בפ"ג דמסכת מדות. ופרש"י חוט אדום היה עשוי סביב למזבח באמצעו להבדיל בין דם חטאת בהמה ועולת העוף שדמן נזרק למעלה מחוט הסיקרא ובין דם שאר קרבנות שזריקת דמן למטה מן החוט של סיקרא:

כשם שחוט הסיקרא כו'. והכי קאמר כחוט השני של סיקרא כך שפתותיך, שבשפתותיהם הם מבדילים בין טומאה כו':