עץ יוסף על שיר השירים רבה ד:יב:ג

ואיזה זה זה הבאר. שכמו במדבר היה מעלה לכם כל מיני אילנות אצל הבאר, כך לעתיד לבא יעשה, שיעלה פרדס רמונים:

מאן. פירוש מֵאָנָה ומהיכן:

מנטרים. צריך לומר מתפרנסים (מתנות כהונה). ואות אמת כתב שצריך לומר מנסכין. והנה על ועשית את מעיל האפוד (שמות כח, לא) תרגם ירושלמי ותעביד ית מנטר מעילא, וכתב הערוך ערך מנטר וזה לשונו אם זו מלה ארמית שרשה נטר, שהמעיל שומר גוף האדם, ואולי יונית היא עד כאן לשונו, וא"כ יש לפרש דכוונת המדרש מהיכן היו ישראל שומרים גופם כל ארבעים שנה כו' כלומר במה היה להם להשיב נפשם על דרך שאמר משה (לעיל פ"א סימן מ"ד) כמה מיני אנונות התקנת להם לחיות שבהם כמה מיני רכיכין התקנא למעוברות שבהן כו':

מעלה להם מיני דשאים כו'. עיין במדבר רבה פרשה י"ט (סימן כו):

אפשר כן. שיסתפקו מאשכול אחד כל ארבעים שנה:

פירות היו גסים כו'. וכדאיתא בבעל הטורים סדר שלח (יג, לג) בשם מדרש שענק אחד אכל רמון וזרק הקליפה וכל שתים עשרה מרגלים נכנסו לישב בתוכה מפני הצל:

יינן של גוים. מזה ראיה לגירסת האות אמת שגרם מנסכין: