עץ יוסף על שיר השירים רבה ג:ז:ד

מגבורי ישראל אלו ששים רבוא כו' מבן עשרים שנה ולמטה. אפשר לומר שקרא לפחות מבן עשרים מגבורי ישראל, כלומר מקצת גבורה שעדיין לא הגיעו לכלל גבורה בשלימות, שכן שמושה של מ' לפעמים, כמו (מנחות פד, ב) מראשית ולא כל ראשית, וכן טובא. ומה שאמר שהיה ששים רבוא פחות מבן עשרים אפשר שלמד זה מדאמר שש מאות אלף רגלי הגברים משמע שיש עוד ששים רבוא שאינם גברים, והם הפחותים מבן עשרים (זה ינחמנו) ועיין במכילתא. וזה פליג על מה דכתב תרגום יונתן על פסוק וחמושים עלו בני ישראל וגו' (שמות יג, יח) וכל חד עם חמשא טפלין סליק בני ישראל מארעא דמצרים:

סונטימוס. פירושו בלשון יוני כללו של דבר (מוסף הערוך):

ומל עצמו. לאו דוקא עצמו אלא הניח למול עצמו וכדמפרש ואזיל (מתנות כהונה):

רבי ברכיה כו'. פי' שרבי ברכיה סבירא ליה שמסתמא לפי מעלתן היו עסוקים מתחלה משה ואח"כ אהרן ואח"כ יהושע, ויש אומרים סבירא להו שיהושע על כרחך היה המוהל מדכתיב שנית וכו' וא"כ הואיל ויהושע התחיל על כן מתוך עניוות שהיה באהרן ובמשה נתנו רשות ליהושע להתחיל, ומתוך שהיה משה עניו יותר מן אהרן על כרחך היה הוא האחרון (ידי משה). וישראל קבלו עליהם למול את עצמם מפחד הלילה ההוא שעבר ה' לנגוף את מצרים, ובראותו הדם פסח על בני ישראל, וזהו מפחד בלילות: