עץ יוסף על שיר השירים רבה ב:ב:ג

לאחר עשרים וששה דורות. משנברא העולם:

דור אנוש נמחה מן המים. שעלה הים והציף את העולם:

דור הפלגה במים. כדאיתא בבראשית רבה פ' ל"ח (סימן י [טז]) רבנין אמרין אין ויפץ אלא ויצף, הציף עליהם הים והציף שלשים משפחות מהם, וזהו שאמרו בשמות רבה פרשה א סימן י"א (ט), ובמסכת סוטה פרק קמא דף י"א ע"א, והם אינם יודעים שעל כל העולם אינו מביאו אבל על אומה אחת מביא, וכן איתא בבראשית רבה ריש פרשה ה' שגם דור הפלגה נידון במים, וכן איתא בבראשית רבה פרשה כ"ג סימן י"א (ז), אבל ר' אלעזר שם בבראשית רבה (פרשה ה) סימן ה' (ו) סבירא ליה שלא הציף הים אלא בדור אנוש ולא בדור הפלגה, ולכן אמרו שם בשמות רבה פרשה א ובמסכת סוטה הנזכר לעיל, לומר עוד אי נמי הוא אינו מביא אבל הם באים ונופלים לתוך המים, ודו"ק:

ה' למבול ישב. פירוש שבקש ה' להשחית העולם כמו שעשה בדור המבול, לולי התורה שישראל קבלו, וזה שאמר י"י עוז לעמו יתן דהיינו מתן תורה, וזהו שאמר הביא קצצים לקוצצו דהיינו כשבא ליתן התורה שהיה העולם כולו תלוי בדין שאם לא יהיו ישראל מקבלים התורה היה מחזיר העולם לתוהו ובוהו כדאיתא בריש רות רבה ובכמה דוכתי, אך בזכות התורה נתקיימה העולם:

ונטלה והריח בה כו' ושבת נפשו עליו כו'. סבירא ליה שפרשת ואל משה אמר עלה אל י"י היה אחר מתן תורה כרבי יוסי בר יהודה דמכילתא (יתרו פרשה ג), וא"כ מאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע דכתיב התם הוה בתר עשרת הדברות, ולהכי מדמה עשרת הדברות להרחת השושנה כי אז התחיל ליהנות מהם, אמנם מאמר נעשה ונשמע מדמה לישוב נפש אשר אחר הריח, כי במאמר זה שנתחייבו בכל מה שישמעו עשו נחת רוח לגמרי, ואף על גב דמקמי מתן תורה אמרו כל אשר דבר ה' נעשה, אפשר על קבלת עשרת הדברות לבד, ועוד שבקדימה נעשה לנשמע כמה מעלות טובות שאמרו חז"ל שהורו על תמימות לבם ושנדמו למלאכי השרת (יפה תואר). ועיין מה שכתבתי לעיל פ"א סימן נ"ה בענף מעלת קדימת נעשה לנשמע: