עץ יוסף על שיר השירים רבה א:ט:א

דרש ר' פפיס והוא באחד ומי ישיבנו לפי שהוא יחיד בעולם דן יחידי לכל באי עולם ואין להשיב על דבריו. כן צריך לומר וכן הוא בשמות רבה פ"ד (סימן ג) ובתנחומא סדר שמות (סימן יח), וכן הובא במעשה ארג בשם מדרש שיר השירים ובשם מדרש שמות רבה (ובשמות רבה שם מסיים כמו שכתוב במדרש שיר השירים רבה, הרי דצריך לומר כאן כמו התם):

דייך פפיס. רצה לומר אין דורשים כן, וכן הוא בתנחומא בהדיא:

שלא להשיב כו'. רצה לומר שזה שאין משיבין על דבריו לאו משום שהוא תקיף ואין מי יכול למחות בידו, אלא משום שהכל בדין אמת:

כסא שמפריש בין מיתה לחיים. דרש רם כמה דאת אמר (שמות טו, א) רמה בים רמז למיתה. ונשא רמז לחיים והתנשאות לכל לראש (מתנות כהונה):

מהו אמת. כלומר למה הוא אמת, ועיין בויקרא רבה פ"ו (סימן ו):

שהוא אלהים חיים ומלך עולם שענין אמת קיום. ולכן נקרא ה' אלהים אמת שהוא קיים לעולם, גם מי שאינו חי לעד אינו אמת שאומר שיעשה דבר פלוני ומת יבטל דברו:

כל מקום שנאמר וה' כו'. עיין ויקרא רבה פרשה כ"ד (סימן ב):

ומה מקיים רבי אלעזר הדין קריא. כיון דסבירא ליה שזה דכתיב וה' דבר עליך רעה הוא ובית דינו, א"כ מה מקיים קרא דכתיב והוא באחד, וכן קשה קושיא זאת על רבי עקיבא:

אלא הוא חותם יחידי. כדאיתא בתנחומא שם משנגמר הדין הקדוש ברוך הוא נכנס למקום שאין להם רשות ליכנס וחותם את הדין שנאמר והוא באחד:

אם אמת למה רשום. דמדכתיב אמת משמע כתיבה תמה העשויה להתקיים, ומדכתיב רשום ולא קאמר כתוב בכתב משמע דאינו כתיבה ממש אלא רושם בעלמא דרך עראי כעין שרושמין לסימן בעלמא, ואף על גב דאשכחן רשום כתבא ואסרא, וכתבא דנא רשים, לשון עברי לחוד ולשון ארמי לחוד (יפה תואר):

עד שלא נחתם גזר דין רשום. לפי שקודם חתימה תתבטל בתפלה כדאיתא בבמדבר רבה פרשה י"א (סימן ז):

למה הוא אמת. כלומר מה טעם להיות חותמו יתברך אמת שדרך החותם לחתום שמו או כנויו או סימן מורה עליו (יפה תואר):

לאמר אני ראשון כו'. והם שלשה שרשים מיוחדים באלהותו יתברך, האחד בקדמותו, והשני אחדותו, והשלישי בחיותו, ועיין ביפה תואר בבראשית רבה פרשה פ"א (ד"ה על שם אני ראשון):

אין אלהים שאין לי שני. רצה לומר שאין לי שותף: