עץ יוסף על שיר השירים רבה א:יז:ב

אין אדם נהנה מן הברות הזה. כן צריך לומר, ופירושו אין אדם נהנה לבנין לעשות ממנו קורות או יתד לתלות עליו דבר כבד:

אפרים מה לי עוד לעצבים מה לי ליצרה של עבודה זרה. כן צריך לומר. ורצה לומר שבקרא כתיב אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן, ומפרש המדרש שכך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כשיאמר אפרים מה לי עוד ליצרה של עבודה זרה וישוב מעבודה זרה, אני אענהו מצרתו, וישראל אמרו ואשורנו וגו' ודרש ואשורנו מלשון שירה, ורצה לומר שאמרו לא אשורנו וכי לא שרנו שירה לפניך בים וכפפנו לפניך יצרה של עבודה זרה, אלא הוי אומר אני הוא שכפפתי כו', וזהו אני הוא כברוש רענן, ועיין לקמן פרשה ז' פסוק (ח) זאת קומתך. או אפשר שגם הני תיבות אני עניתי הם גם כן דברי ישראל שאמרו אני עניתי להקדוש ברוך הוא וכי לא אמרתי לפניך שירה כו':

מקום שהכהנים כו'. מקום מהלך הכהנים היה ברותים, הרצפה היה מרוצף ומצופה בברושים, ודריש רהיטנו לשון מהלך וריצה, וגרסינן מקום שהכהנים רהוטים ברותים, ואולי צריך להיות רוהטים מצופה בברותים:

ומרהיט. המרטים יעשה מעצי ברושים, והכי גרסינן בהדיא בספר ישן יקרה בארזים שאינן מתונים ויעשה מרטים של ברושים שהן מתונים: