עץ יוסף על שיר השירים רבה א:טז:א

שאם בקש לעשות לו כו'. ולפיכך אינו מקלסה בלשון פשוט ואחדות, אבל היא מקלסתו בלשון פשוט ואחדות שאינה יכולה להמירו, וכן מצאתי במדרש בהדיא וזה לשונו אבל היא אינה יכולה להמירו, ובספר ישן מצאתי טעם אחר שלא יאמר אדם לשנים הוא משבח (מתנות כהונה):

אמר ליה רבי חנינא אף היא כו'. בודאי שאין דעת רבי חנינא למימר שישראל יכולים חס ושלום להחליפו באל אחר, אלא חולק על סברת ר' אבהו, וסבירא ליה דאדרבא הכפל מורה על הפוכו לומר שאינו יכול להחליפן (כדאיתא בגמרא (גיטין נז, ב) והובא במדרש איכה (א, נ) את ה' האמרת היום וה' האמירך וגו' נשבע הקדוש ברוך הוא שאין ממירנו באומה אחרת) באופן שהקדוש ברוך הוא קלסן בלשון כפול לומר דבין עושים רצונו של מקום ובין אין עושין אינו מחליפן דבין כך ובין כך קרוים בנים, וכן ישראל מקלסין אותו בלשון כפול דבכל מדה שהוא מודד להם חייבים לקבל באהבה (זב"ש):

אף נעים. אמרה לו כו'. קדריש אף נעים לשון רוגז וחרון אף, ש אף שאתה מביא עלי נעים הוא, למה שאת מחזירני ומביאני לידי מוטב, כי השי"ת הוא מקור הטוב, ומפיהו לא תצא הרעות, כי אם הרע מבחינת המקבלים, והיסורין שבאין על האדם למען ישוב מעונו, או למען יתכפר ויפרע מעונו וחובו, למען הטיבו באחריתו, וזהו שאמרו האף שאתה מביא עלי נעים הוא כו':