עץ יוסף על שיר השירים רבה א:י:ג

בתוריהן. בזמניהם כדמפרש ואזיל:

ומדלגות. יש לומר שמה שחסר זה גלה זה, או על ידי גזירה שוה או בנין אב וכדומה מן המדות כאילו הם קופצים ומדלגים מזו לזו. ובאות אמת מגיה ומגודלות זו מזו. והרד"ל כתב ומדלגות זו מזו פירוש כי אין מוקדם ומאוחר בתורה לכן הפרשיות מדלגות זו מזו, וקרוב יותר שצריך לומר ונלמדות זו מזו, עד כאן לשונו:

ונסתלק משה מדינם. משום שמתחלה שאלו בנות צלפחד לנשיאים, והנשיאים חלקו כבוד לאלעזר, ואלעזר חלק כבוד למשה, כשראה משה כן לא רצה ליטול הגדולה לעצמו, מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה', כדאיתא בספרי:

מדינן אתה מסתלק ולא רצית ליטול גדולה לעצמך. ומלפני אין אתה מסתלק, כדי ליטול גדולה להנחיל, כדאמרו חז"ל והביאו רש"י ז"ל בפסוק עלה וגו' כיון שאמר ליה הקדוש ברוך הוא נתן תתן אמר אותי צוה להנחיל כו' ע"ש, הרי שרצה משה ליטול גדולה לעצמו והוי תרי מילי דסתרי (ידי משה):

על בני אתה צריך צווי. כלומר וכי אתה צריך לצוני:

מה פרנסים אתה מעמיד עליהם כו'. כן צריך לומר, ורצונו לומר כדלעיל: