עץ יוסף על שמות רבה ו:ד

חבל על דאבדין. דלמה יזכור נבואת האבות לפחות מעלתם בנבואה ולומר שלא נראה להם רק באל שדי לכן דרשו כי היה כמדבר תוכות למשה [רמב"ן]:

חבל על דאבדין. בפ' חלק פרש"י הפסד גדול יש על החסידים שנאבדו ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם שאין אתה כאברהם יצחק ויעקב:

הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי. לאברהם במילה דכתיב אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים. וליצחק לא מצינו שנגלה לו באל שדי רק דכיון דקאמר ליה והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך הו"ל כאילו נגלה אליו באל שדי שאותה השבועה באל שדי היתה כדפרש"י בחומש. וליעקב דכתיב אני אל שדי פרה ורבה. והא דאמר המדרש הרבה פעמים נגליתי. אפשר כי כן היה אע"פ שלא נכתבו בתורה:

ולא הודעתי כי שמי ה'. אף שבתחלה נגלה ה' לאברהם באמירת אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. מ"מ לא בא על פי שאלתו כי הוא לא שאל מה שמך כשם ששאל משה [ת"נ]:

אמרתי לאברהם. זהו תלונה שנית שהקפיד הקב"ה כנגדו אחר ששאל מה שמך ושנית שאמר ומאז באתי אל פרעה. ולאברהם אמרתי קום התהלך בארץ ולא הקפיד עלי:

וגם הקמותי את בריתי שלא ניתנה להם. כצ"ל ור"ל שלא נתנה להם לאבות מתנת שדה וכרם אלא הוצרכו לקנות בדמים [יפ"ת]:

לפי שהם לא הרהרו אחרי. פי' האבות לא הרהרו אחרי:

וגם אע"פ שישראל. ר"ל הפריד מלת גם מן אני שמעתי. מפני שאילו תדבק עם אני שמעתי תהיה הוראתה לומר גם אני שמעתי נאקת בני ישראל כמו ששמעו אחרים וזה לא יתכן. ועי' ביפ"ת:

לא היו נוהגים כשורה. שנטמעו בגילולי מצרים כדלקמן:

שמא מדת הדין יעכב. ואף דאמר לעיל אע"פ שישראל לא היו נוהגים כשורה שמעתי נאקתם. מ"מ צורך לשבועה לתשלום הגאולה דהיינו מה שיכלול לשונות של גאולה כדבסמוך:

ד' גאולות יש כאן והוצאתי. שיוציא מסבל שכמם. והצלתי. שיצילם מהיותם תחת מלכותם שלא יהיו אפילו למס עובד להם. וגאלתי. שיעשה בהם נקמה עד שיאמרו המצריים הא לך ישראל תחת פדיון נפשינו. ולקחתי אתכם. שיהיו לי לעם סגולה בבואם להר סיני לקבל התורה שזה ג"כ מכלל הגאולה משום שתכלית הוצאתם ממצרים לקחתם לו לעם:

ד' גזירות. עיין לעיל פ"א סי' ט"ו:

לקיים מ"ש כוס ישועות כו'. שהכתוב רמז שיש לברך לה' על הכוס על הנסים ועל הפורקן:

אעשה להם כו'. פי' שמה שאמרתי לאבותם הכוונה היתה לתתה להם לא לאבות עצמם אלא שיהיו ביניהם יורשים אותה בזכותם כי אינם זוכים אלא מצד עצמם אלא בזכות אבותיהם. ולכן אמרתי לתתה להם שהוא כאילו הם זוכים בה ומורישים אותה לבניהם [יפ"ת]: