עץ יוסף על שמות רבה נ:א
Etz Yosef on Shemos Rabbah 50:1 (Etz Yosef on Shemot Rabbah 50:1) · עץ יוסף על שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →הה"ד פתח דבריך יאיר דבצלאל עשה את הארון תחלה שלא כסדר שנאמרו לו בעי למימר שלמד לעשות כן מהקב"ה שפתח באור בבריאת העולם:
האור ברא תחלה באור הגנוז לצדיקים פלוגתתם אם נבראת קודם לעולם או אחריו. דאילו מאורות הנזכרים ביום ד' א"א שיאמר אדם שנבראת קודם לעולם. וע' בב"ר פ"ג:
ר' יהודה אומר האורה נבראת תחלה. לכל מעשה בראשית. ופי' הפסוק כך הוא בראשית ברא בראשית שמים וארץ וגו' ויאמר אלהים יהי אור. כלו' קודם בריאת שמים וארץ וקודם שהיתה הארץ תהו ובו אמר ה' יהי אור (יפ"ת):
דימוסין פי' יסודות ולא שהי"ת צריך לזה ח"ו. אלא דכיון דאיכא צורך אל בריאת האור אח"כ לצורך ישראל טוב לפני האלהים לבראותו מקודם לעשות מעשהו כמנהג העולם ורב נחמיה סבר דכיון דאין האורה לצורך בנין העולם אין ראוי להקדימו שנראה פועל בטל באותה שעה (יפ"ת):
מהיכן נבראת האורה כלו' על שאר דברים איני שואל שמשמים וארץ נבראו. רק שאלתי היא על האורה שהיא נבראת תחלה לשמים וארץ ולכל דברים:
נתעטף הקב"ה בשלמה כו' וכן גריס העקדה וה"ג בשוח"ט כיצד ברא הקב"ה את האורה א"ל להתעטף בטלית לבנה והבהיק את העולם באורו. ור"ל שהשיבו שאורה זו אינה נתפסת בחומר אלא מושפעת מאתו יתברך. ולפי שלרבוי זיוה והדרה לא יוכלו העולם לסובלה. ואנן מצינו שאותה אורה שמשה ד' פעמים בעולם אחת במצרים בלילה שיצאו ישראל ממצרים. ואחת במ"ת. ואחת בשבעת ימי אבלו של משותלח קודם המבול שסבלו אותו כל גויי הארץ כדאי' בב"ר. ואחת בשעה שהראה הקב"ה למשה כל העולם מגלעד ועד דן. לכן נתעטף השי"ת בשלמה ומתוכה הבהיק זיוה כדי שיסבלוה. כמו שחלושי הראות יביטו באור החמה ע"י מסך מבדיל שחליף זיו האור לעיניהם. והיתה השמלה לבנה שבלבניות תתפלש האורה מתוכה בבהירות. משא"כ בשאר צבעונים. וע"י שלא היתה אותה האורה כעצמיות אור העליון. כי אם כדבר מתהוה מחדש כתיב יהי אור. שזה יתייחס בצד מה להויה:
עוטה אור כשלמה פי' כאור כשלמה ששניהם סביבו יתברך:
ואח"כ נוטה שמים כיריעה וזהו כר' יהודה:
אמר בצלאל פי' שחשב בלבו ופתח בארון הפך ממה שאמר לו משה להתחיל במשכן. וכך צ"ל פתח בארון שנא' ויעש בצלאל את הארון. כדי לפתוח בדבר של אורה. ודייק זה ממלת בצלאל שהוא מיותר. כי בכל הפרשה דלעיל מיניה כתיב ויעש סתם בלא מלת בצלאל. וכן כל הפרשה שאחריו. ומהו כן אלא שבא להעיר בזה אף שנאמר לו המשכן תחלה. עשה הוא את שלו והתחיל בארון מטעם הנ"ל. וליישב גירסתנו שנא' ועשו ארון. צ"ל פתח בארון. הפך ממה שאמר לו משה להתחיל במשכן. והסכים מעשה בצלאל למאמר הקב"ה שהקדים הארון כדכתיב (שמות כ״ה:כ״ג) ועשו ארון ואח"כ כתיב ועשית שלחן וגו' הרי שהקדים הקב"ה את הארון: