עץ יוסף על שמות רבה ה:ב

בן י"ב שנה נתלש משה כו'. קאי אפסוק ויאמרו העם כי פקד וגו' משמע דכששמעו פקד פקדתי שזה הסימן היה מסור בידם היו מאמינים בו מה שאין כן אם היה בן מ' או בן כ' כדעת אמוראי דפ' א' לא היו משגיחין בו ובסימן פקד פקדתי. כי היה מקום לומר שאביו או שאר זקנים מסרו לו. וערבובי דברים יש כאן שסיים בפ' לך לקראת משה ושתק מלפרש עד פסוק ויאמן העם וחזר לפרש עוד הפעם הפסוק אלכה נא ואשובה כסדר הכתוב:

נתלש. פי' נעקר בכל כרחו בההוא עובדא דהריגת המצרי. וטעמא דרב אחא שאמר בן י"ב שנה נתלש הוא משום דכתיב מי שמך לאיש משמע ליה שעדיין לא נקרא איש. וכשהוא בן י"ג נקרא איש:

מבית אביו. אע"פ שבבית פרעה היה גדל. לפי שהיה יוצא ובא לבית אביו כדכתיב ויצא אל אחיו קאמר הכי:

למה כן. ר"ל למה לא עשה לו ה' נס מבלי שיצטרך לברוח ולהיות נע ונד בארץ לא לו:

אביו מסרה לו. הסימנים מלשונות הגאולה. אבל השתא לא יאמרו כן כי לא ימסור הסוד אלא לזקן [יפ"ת]:

שיוסף מסרה. שמסורת בידם מיוסף שבלשון פקד פקדתי יהיו נגאלים כדלעיל פ"ג. וס"ל שללוי מסר הסוד כי הוא הקדוש שבאחים: