עץ יוסף על שמות רבה מז:ז

הה"ד טוב לי כי עניתי. בעי לפרש שהכתיבה הוא תורה נביאים וכתובים כדמסיים נמצא שהרויח בצערו בק"ך וא"ש דכתיב כתב לך דמשמע בזכותך. להכי פתח בטוב לי כי עניתי כו':

נתענה ק"ך יום שקבל את התורה. ר"ל כל התורה בשלימות דהיינו הלכות ומדרש ואגדות ותורה נביאים וכתובים כדמסיים משא"כ בראשונות שלא קבל כל התורה. והק"ך יום היינו מ' הראשונים לקבל לוחות ראשונות ומ' דתפלה שג"כ היה עוסק בתורה בהם. ומ' לוחות אחרונות:

שנא' ואתה מחיה את כולם. שפירושו ל' מחיה וכלכלה. ור"ל אתה הוא מחיה ומפרנס לכולם כדאי' בתנחומא סדר פנחס סי' י"ב ע"ש. והענין הוא כי דרך הזוכה לראות השכינה להיות ניזון מזיוה כאומר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. שע"י השפע ההוא מתקיימים הדברים ולא ישתנו מאשר הן עליו וכן כוחות הגוף בעמדם יעמודו:

מן התורה שנא' וכו'. פי' שע"י השגת התורה יסעוד לבו ויזון בהנאה ההיא כאוכל לחם. ומייתי ממה שנא' התם בטנ תאכל ומעיך תמלא הרי נראה שע"י השגת התורה תשבע בטנו ומעיו כאוכל מזון:

את אשר תמצא אכול וגו'. ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק:

מלחמה של תורה פי' שכמו שזכות התורה מועילה להביא לחם לעוסק בה ע"ד ממרחק תביא לחמה והיינו לחמו בלחמי. כן בזכותה ניזון משה כאילו היה לו לחם. והיה זה להראות לעולם כי העוסק בתורה לא יחסר לחמו:

מנין שלא ישן. ה"פ מאחר דכתיב ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה א"כ לא היה שינה לפני משם כל המ' יום ומ' לילה ולמה לא היה ישן באמת. ומנין הוא כמו מה ראה. ואף שאין שייך שינה בעולם העליון מ"מ היה לו ג"כ לעשות דוגמת שינה לנוח קצת ג"כ (תו"נ):

לתיסומן כתב המוסיף הערוך לפי דעתי צ"ל לתיסווסמן. ופירושו פקיד על האוצרות:

מדוד לך דינרי זהב. וקבע לו זמן עד מתי ימדוד לו. ולפיכך לא רצה לאכול ולישן:

מודד התורה לפי שד"ת במדה נתנו כדלקמן בויק"ר פ' ט"ו אתא שפיר דקאמר מודד התורה:

שכח ולא אכל נראה דצ"ל שמח ולא אכל. דוגמת המשל:

התחיל אומר טוב לי כי עניתי. שבסבתו היה לי טובה למען אלמד חקיך היינו תורה שבכתב שיש בה. וגם טובה אחרת דהיינו כל תורה שבע"פ וזהו שאמר טוב לי תורת פיך היינו תורה שבע"פ. ומפני שאירע למשה רבינו כמו שנותנין לו דנרי זהב למדוד שמתענה שלא להפסידן כמשל הנ"ל. לכן אמר מאלפי זהב וכסף: