עץ יוסף על שמות רבה מג:ט

למלך שהיה לו שדה בור. ובנמשל הוא העולם שהיה העולם תהו עד שלא נתנה התורה כמאמר חז"ל ב' אלפים תהו (ת"נ):

פרנסה פי' השתדל בכל צרכיה:

וא"ת בשביל שהחמיץ יינו. לכן לא יחוס על יציאתו דלא ניחא ליה בכרם רע כלל. מ"מ מאחר שזה בשביל שהוא נער ובהמשך הזמן יעשה יין טוב יש לו לחוס להוצאותיו ולהניחו עד שיעשה יין יפה. ומ"מ הוצרך לטענת היציאות דלולא זה מצי מימר שאינו רוצה בכרם שעושה חומץ עכשיו אע"פ שבהמשך הזמן יתוקן אלא לקצצו ולבקש לו כרם אחר טוב מעכשיו:

שהוא נער כלו' חדש ודרך הנטיעות כשהן חדשות שלא לתת פריין כהוגן:

תהא התהות (פי' החרטה) מצויה לפניך. דריש שמשה התפלל אף לדורות הבאים שתהא התהות מצויה לפניו ואפי' לדורות הבאים שיחטאו לפניו בחטא מה ויעלה על לבו לכלותם שיתחרט וינחם על הרעה. ונלמד זה מדכפל משה בתפלתו שוב מחרון אפך והנחם על הרעה דריש דקאי אדורות הבאים. לזה אמר לו הקב"ה מה אמרת והנחם על הרעה לעמך חייך כך אני עושה שנא' וינחם ה' על הרעה ר"ל לא זה שהשיב מחרון אפו שדיבר לעם הזה בשביל חטא העגל. אף זו שקיבל תפלתו אפילו לדורות הבאים באם שיחטאו לפניו בענין מה שיזכיר את תפלתו וינחם על הרעה: