עץ יוסף על שמות רבה מג:ב

הה"ד חמת מלך כו' בעי למדרש ויחל משה מלשון לא יחל דברו שהוא לשון ביטול. כלו' שבטל חמת ה' שהוא פנים של זעם ומייתי קרא דחמת מלך דדרשי שמשה כפר חמת מלכו של עולם:

עלתה חמתו של הקב"ה. הוא ע"ד דברה תורה כלשון ב"א:

שנא' עיר גבורים עלה חכם. ובמשה קמיירי בהורדת התורה כדלקמן בויק"ר פ' ל"א:

אלו ישראל כלו' ענין זה צורך בישראל שנתנו פיחה פי' הבערה וגחלים בוערות בכל העולם. ואיקרו אנשי לצון משום ויקומו לצחק:

אונקיא משקל קטן. וכתב הערוך אונקיא בלשון יוני ורומיי שם משקל אשר משקלו שני שקלי הקדש או שמנה דרכמון:

כמעשה העגל כדילפי' בפ' חלק מביום פקדי ופקדתי. ואף שנתכפר להם כדכתיב וינחם ה' על הרעה וגו'. י"ל שלא נתכפר אלא להגן מעונשים הגדולים כמו כלייה והשמדה. אבל מ"מ הרושם נרשם והפגם נפגם לענוש בכל דור ודור. א"נ שנתכפרו לבלתי המית ולעשות כלה את כל הדור בפעם אחת. אלא הפריש והפליג על כל הדורות הבאים אחריהם כי היכי דנמטי שיבי מכשורא (תו"נ):

וחכמים ישובו אף זה משה. ואף שכתוב וחכמים לשון רבים. י"ל וחכמים זה משה והאבות העולם שבזכותם שהתפלל זכור לאברהם וליצחק וליעקב וגו' נתכפר להם (תו"נ):