עץ יוסף על שמות רבה מב:ד

זה משה כי הוא מבחר המין וזה כל האדם. וכמו שדרשו עליו בויק"ר פ"ב אדם אחד מאלף מצאתי זה משה:

ולחומם פי' בשרם:

בשרם מושלך ר"ל מדכתיב ויפול מן העם שהיו נופלים כדומן על פני האדמה ולא יקברו. ואע"ג דהרוגי ב"ד נקברים הוראת שעה היתה למען יראו ויפחדו הנשארים:

חשבו פניו כדרך הנבהל שפניו מכסיפות:

הרי השעה להרגו שתמיד היו מתקנאים בו על שהוריד התורה על הארץ ועתה שחטאו ישראל בקשו לפגוע במשה משום שהצדיקים נתפסים בעון הדור:

פתח לו הקב"ה כו' משום שבפרשת כי תשא לא נאמר מזה אלא לך רד כי שחת עמך וגו' ובפרשת עקב כתיב קום רד מהר מזה. משמע שמתחלה לא אמר לו שירד מתוך הפשפש כו' עד שראה שהמלאכים ביקשו להרגו אז אמר לו שירד בפשפש שתחת כסא הכבוד:

פשפש שתחת כסא הכבוד. ופשפש הוא פתח צר וקטן שאין רגילין לצאת ולבא בו. וכל זה דרך משל והכוונה שעזרו ה' נעלה מכחו מה שלא חשבו המלאכים שיוכל לירד בו וזהו לשון מזה ר"ל דרך מקום זה. כלו' שהורה לו דרך איכו ואיפוא ירד:

אחז בכסא של הקב"ה. כבר פירשוהו כל החכמים כי אין הדבר כפשוטו ח"ו שאין לך הגשמה גדולה מזו. כי אין הכסא דבר גופני שיאחז בו. ורק הפירוש הנכון שמצד הנפש שהיא אצולה מתחת כסא הכבוד שהוא למעלה מהם המתגבר בנפשו לדחותם ולא ירא מהם. כי כל שליטתן אינו רק מצד הגוף:

שנא' מאחז פני כסא דרש זה הוא ע"ד אסמכתא:

פרש"ז נוטריקון כי לא מצינו חבר למעלה זו: