עץ יוסף על שמות רבה לה:א

הה"ד ישבעו עצי ה' כו' דייק לשון הקרשים בה"א הידיעה שכבר הוכנו הארזים מששת ימי הבריאה. וכן מלת עומדים פי' שעומדים ומוכנים לכך מימי עולם. וכמו שמסיים אלא שהאריך תחילה בדרשות אחרות ובתנחומא דריש כן בהדיא ע"ש:

הרבה בריות תימא דפתח בהרבה בריות ומסיים באור לחוד. ואולי לא הביא אלא אור לדוגמא. וקים ליה דמילי טובא איכא נמי שנגנזו:

ולא היה העולם ראוי כו' ואף שהכל גלוי לפניו וא"כ למה בראם. י"ל בכדי להודיע להם כמה טובות אבדו. אי נמי דעכ"פ הוא תועלת לצדיקים לע"ל:

דאמר ריב"ם האור. ע' בב"ר פ' י"א וי"ב:

שנא' וירא אלהים את האור כי טוב. שלא היה העולם כדאי להשתמש בו. והדר מייתי ראיה שגנז לצדיקים בג"ע מדכתיב אור זרוע לצדיק נראה שגנז לצדיקים והיינו בג"ע:

זה זהב שלא היה העולם כדאי להשתמש בו ולא נברא אלא לבית המקדש כדלקמן:

א"ר אבהו טובה גדולה כו'. משום דבעי לאתויי מאמר רשב"ל דדריש וזהב הארץ ההיא טוב כמ"ד ההר הטוב הזה מייתי נמי דר' אבהו וטובוי דהוא בביתיה:

אדם פורט זהוב אחד. פי' אדם מוכר זהוב א' ולוקח בו מעות של נחשת שהן פרוטות (ערוך):

טוביה דהוא בביתיה כו' פי' טוב הוא בבית להוצאתו למכור ולקנות בדמיו כדי סיפוקו. וטובתו בלכתו בדרך היא לווייתו שלו בשכ"מ יכול למוכרו ולהספיק מדמיו ובמקום מועט יכול להטמינו (רש"י):

אמר רשב"ל כו' ריש לקיש בא לחלוק ולומר שלא נברא הזהב להטיב לעולם אלא בשביל ביהמ"ק. והיינו טוב דקאמר:

כמד"א ההר הטוב הזה והלבנון ועל בהמ"ק קאמר. ומה טעם נקרא לבנון אי' לקמן ריש ויק"ר:

שבעה זהבים משום דקאמר שהזהב נברא לבהמ"ק קאמר דז' זהבים הם שכלם מצאנו במלאכת בהמ"ק. זהב טוב כדכתיב ויחפהו זהב טוב. זהב טהור כדכתיב ויצפהו מפנימה זהב טהור. זהב סגור כדכתיב ויצפהו זהב סגור. זהב מזוקק כדכתיב ומזבח הקטורת זהב מזוקק. זהב פרוים כדכתיב ויצף את הבית והזהב זהב פרוים. והזהב השחוט מצינו במגיני שלמה כדכתיב ושלש מאות מגינים זהב שחוט. והזהב המפוז נמצא בכסא שלמה כדכתיב ויצפהו זהב מופז. ומסתמא זה במקדש היה בהם בקצת דוכתי כי לא יתכן שיקצר שלמה בבנין בהמ"ק ממה ששם בכליו דמסתמא יש בכל אחד מזהבים אלו סגולה שאינה בשאר הזהבים:

זהב טוב כמשמעו שפי' חשוב וטוב משאר זהבים פשוטים:

ואינו חסר כלום ולכן נקרא טהור שלא היה בו שום סיג:

שהיה סוגר כלו' שחשוב מכל הזהבים. שבשעה שנפתח להמכר כל חנויות של זהב נסגרות כדאמרו בפ' טרף בקלפי:

שהיה טוחין בו את הכתלים. ע"י שהיה מזוקק מאד:

שהיה מכסיף שהיה מבייש. כלו' שהיה חשוב מכולם וכאילו מתביישין ממנו. ואע"ג דאמר לעיל זהב שסוגר כל הזהבים. י"ל דחשיבות זהב סגור הוא מטבעו. אבל זהב מזוקק חשוב ע"י מלאכה שמסנין אוהה ע"י נעמיות (יפ"ת) והתו"נ כתב וז"ל שהיה מכסיף כו' ואף שגם לזהב סגור היה מעלה זו. מ"מ לא היה מכסיף אלא שהיה סוגר כל הזהבים שלא היו נמכרים מפניו. אבל זהב מזוקק היה מכסיף שכל הזהבים היה נגדו כבדיל ועופרת לגבי זה:

דומה לגפרית לאו טעמא לשם מופז קאמר אלא קמ"ל דזהב זה כן היה. אבל טעם קריאתו מופז על שם מקומו כמ"ד הכי בבמדא"ר פ' י"ב:

שהוא מוצתה באש פי' כשהוא מוצת באש מראיתו זך ובהיר מאד:

שהיה עושה פירות שבשעה שבנה שלמה בית המקדש צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאלו שבשדה עושין פירות אל שבבית המקדש עושין פירות והיו משירין פירותיהם ומלקטים אותם ומניחים אותם לבדק הבית כדאי' בחזית:

לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים. מצד חשיבותו ואינו הכרחי בעולם. ולא נבראו אלא לצורך המשכן והמקדש. ואחר שכבר נמצאו בעולם מצוי לכל:

ואין לבנון אלא בהמ"ק ומפרש בפ' טרף בקלפי למה נקרא בהמ"ק לבנון ע"ש שמלבין עונותיהם של ישראל. ובויק"ר פ"א איתא ע"ש שכל לבבות שמחים בו:

כ"ד מיני ארזים הם אע"ג דבקרא ליכא אלא שבעה ידועים היו לו:

ואין לך משובח מכולם אלא ז' כיון דלא כתיב בקרא אלא ז' משמע דהנך דוקא משובחים:

ועץ שמן וגו' אשים במדבר ברוש תדהר ותאשור יחדיו:

וכי תעלה על דעתך ששם צפרים היו מקננות כו' פירוש שם בביהמ"ק הלא היה ששם אמה כליא עורב ובבית ראשון היה ע"פ נס לפי דברי התוס' בשם הערוך. ע"כ דריש על צפרים שהיה כ"ג מקריב:

ומהו חסידה זה כ"ג. והכתוב דבר דרך סתם שיובן ממנו כפי פשוטו דמיירי בצפרים וחסידה ממש השוכנים בארזים אע"פ שהכוונה האמיתית בארזי ביהמ"ק כנזכר: