עץ יוסף על שמות רבה ל:ז

לפי ששור גנבנו כו' בפי' היפ"ת ששור גנבנו ועשינו כו' פי' שנסתכלנו במרכבה כשירד ה' לסיני ושמטנו פני שור וברנו לנו לעשות מסכה כתבניתו. וכדאי' לעיל פ"ג ולקמן פר' מ"ב ע"ש:

שמתו תחתיו אבותינו במדבר רז למשה אהרן ומרים נדב ואביהוא. או הכוונה על דור המדבר כולו שנא' עליהם וחומשים עלו ב"י ורבינו בחיי פי' שקבלו עליהם ה' עונשים הריגה בסייף ע"י בני לוי. מגפה ע"י הקב"ה. הוראת פנים ע"י משה שנתכוין לבודקן כסוטות ע"י המים. חורבן בהמ"ק. וזכרון לדורות:

וארבע צאן כו'. משל לשנים כו'. והנכון כגירסת הספרים ישנים ומדוייקים. וכצ"ל. וארבע צאן תחת השה שגנבנו ליוסף עשינו ת' שנה משועבדים במצרים וד"מ שמלכו בנו. משל לשנים שעלו לבימה כו' לכ"כ ה' בקר וגו'. ד"א למה בשור נותן ה' כו' שהוא מוציאו בפרהסיא. וכן גרס הרבינו בחיי. ופי' זריקת האבן באקונין הוא רומז לעשיית העגל לפי מה שפירשנו ששמטו פני השור שבמרכבה והוא האיקונין של מלך. ומכירת בנו של מלך הוא יוסף שוודאי יאות לקרותו בן המלך מה"מ הקב"ה. ופי' משלם ד' מאות לרבו ר"ל לרבו שמכרו לו לעבד לפדותו ממנו בסך רב:

שגנבנו ליוסף עשינו ד' מאות כו'. שזה ג"כ ארבע צאן תחת השה שישראל נקראו צאן כדכתיב ואתנה צאני. וכתיב שה פזורה ישראל. ולכן אף שיוסף נקרא ג"כ שור הקלו עליהם ולא חייבם אלא על שם שה. והא דקאמר ד' מאות שנה אע"ג דלא היו במצרים אלא רד"ו הוא משום ששיעבדו המצרים בישראל גם בלילה כדאי' בתנחומא סדר ויצא סימן ט' ובב"ר פ' כ"ז סי' ב' לכן נחשב גם הלילות לימים. ולכן אמר עשינו ד' מאות כו':

באיקונין פי' בצורת המלך:

קטפורס פי' בל"י מכות גדולות ועצומות (מוסיף הערוך) לפי שחטאו מפורסם שהכל ראו כשרגם איקונין של מלך. משא"כ כשמכר בנו: