עץ יוסף על שמות רבה ל:ג

בכ"מ שכתוב ואלה כו' וע' מ"ש בב"ר פ' י"ב:

והיה מסתכל בהם האי הסתכלות הוא במחשבה ולא מעשה כי לא יפול לומר על השי"ת שברא ואח"כ נסתכל בהם והחריבן (ת"נ). וע' מ"ש בב"ר פ"ג:

כיון שראה שמים וארץ אלו ערבו לפניו כו'. ולפ"ז אין פירוש תולדות בריות אחרות של שמים וארץ. אבל פירושו חידוש ובריאת שמים וארץ עצמם כמו בטרם הרים יולדו:

ומה פסל שדורו של אנוש ודור המבול וקינן. מה מה שהסמיך דורו של מבול לדורו של אנוש. ולא הסמיכן כסדר תולדותם אנוש קינן מבול. משום שפסל דור אנוש ומבול לא אצטריך כי פסולתם כתוב בהדיא בתורה על כן הסמיך אנוש ומבול להורות שכשם שבאלו מבואר פסלותם כן דורו של קינן וחביריו שהיו ביניהם. ואע"ג שבדורות האמצעיים היו כמה צדיקים כגון חנוך מתושלח. רוב הדור היו רשעים:

לפיכך אמר בני יפת כו'. כלו' לפי שאלו היו חשובים פירש הכתוב תולדותיהם ושמות הבנים אשר הולידו. משא"כ בדורות הראשונים. שלא פירש הכתוב שמות הבנים שהולידו קינן וחביריו לפי שלא היו חשובים להפרש (יפ"ת):

רשעים היו כיוצא בהם בראשונים דידעינן בהו שהיו רשעים משמותיהם. דזמר שמזמרין לעכו"ם יקשן שמקישין לפני עכו"ם כדלעיל בב"ר. וכן תולדות ישמעאל היו רשעים. משא"כ ישמעאל עצמו עשה תשובה לסוף ימיו כדדרשו חז"ל בשיבה טובה בשרו שישמעאל יעשה תשובה בימיו (ת"נ):

זה עשו ובניו שהיו רשעים כבני ישמעאל כדלעיל:

הואיל ואין כתוב אלה ואלה. כלו' אילו הוה כתיב עוד משום יעקב ובניו לחודיה בשום מקום אלה. לא הוה קשה לן מה שנכללו כאן במאמר ואלה יעקב ועשיו. דה"א דמשום עשו ובניו לחודיה נקט ליה. דהא גלי לן במקום אחר על יעקב ובניו. אבל השתא דלא כתיב רק פעם א' ואלה על כרחין גם יעקב בכלל:

ובימיו הקב"ה מבליע המות שעל ידו נחסרו ו' דברים כדאי' בב"ר:

ולכך תולדות יצחק חסר פי' שלא תקשה לפי זה למה אלה תולדות פרץ מלא ולא אלה תולדות יצחק שהיה אב הראשון שנא' בו אלה תולדות וממנו נמשך תולדות משיח. אלא בשביל יעקב להוציאו מכלל הרשעים (ת"נ):

אלו שכתב למעלה בני ראובן כו'. ר"ל משום דבואלה שמות בני ישראל חשב יוסף ובניו. לכן הוצרך לאשמועינן דהוו צדיקים ככל השבעים נפש הנזכרים לעיל בפ' ויגש. משום דסד"א כיון דהוא מלך לא עמד הוא ובניו בצדקם:

ואלה תולדות אהרן וגו' וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה. וסד"א דחוטאים היו. להכי כתיב ואלה תולדות אהרן להקיש לראשונים. מה הראשונים והם משה ואהרן צדיקים. אף נדב ואביהוא צדיקים. אף שמתו בהקריבם אש זרה. צדיקים גדולים היו. ולא מתו אלא לקדש בהם את המשכן כמשחז"ל:

מה שכתוב למעלה שם לו חק ומשפט. פי' מה אותם נאמרו במרה אף אלו נאמרו במרה. ואע"פ שכל המצות נאמרו בסיני. לא קשה שניתנו בסיני (יפ"ת):

חק ומשפט ואתי כמ"ד דינים במרה איפקוד:

מה כתיב למעלה ושפטו את העם בכל עת. והא דלא הביא פסוק המוקדם וישב ומשה לשפוט את העם. משום דהתם לא היה הדין מתוקן עדיין עד שאמר יתרו ואתה תחזה עי"ז היו יכולים לשפוט את העם בכל עת ובכל רגע. משא"כ בלא עצת יתרו לא היה יכול לדון אלא מידי שבת בשבתו כתקנת עזרא:

משל למטרונא משום שהמשפטים הם מישרים לתיקון הקיבוץ המדיני אשר יחי' בהם לז"א שהם כזיין השומר למטרונה מלפניה ומלאחריה וכן המשפטים הם לצורך קיום התורה:

הזין אנשי חיל עם כלי זיין:

התורה אמרה דכל סימן ח' דמשלי היא מאמר התורה:

אהלך בדרכן של עושה צדקה. כאמר חז"ל בפ"ק דב"ב כל הרגיל לעשות צדקה הויין לו בנים בעלי חכמה בעלי אגדה בעלי עושר כו' ונלמד שם מפסוקים:

בתוך נתיבות משפט. סיפא דקרא דבאורח צדקה אהלך הוא:

שנא' שם שם לו חק ומשפט. ולעיל אמר פסוק ושפטו את העם בכל עת. אפשר דמדרש זה סובר שלאחר מתו תורה בא ולא נא' פסוק ושפטו קודם מ"ת. ולכן הוצרך להביא פסוק שם שם לו חק ומשפט (ת"נ):

ג' דברים נתן כו' דאשר תלמדם מבעי ליה דלשון תשים משמע שהוא ערכן וסדר ותיקנן. ובאמת הוא לא עשה כלום אלא שלימדן לבד:

וישראל והתורה והדינים. פליג אהא דלקמן במדב"ר פ' י"ג דמני תורה דינים ומשכן:

התורה והדינים אע"ג דדינים מכלל התורה חשיב להו בתרתי. משום שעיקר התורה להשלמת הנפש. והמשפטים לתיקון הקבוץ המדני אשר יחיה בהם: