עץ יוסף על שמות רבה ל:יא

ויהי ביום השלישי. צ"ל כגירסת הספרים ישנים שנא' ואלה המשפטים. ד"א ואלה המשפטים הה"ד ויהי ביום השלישי כו' הה"ד מבקר לערב יוכתו משל כו' ורוצה לדרוש מלות אשר תשים מלשון סידור והרגל בידיעת משפטי השם וכמ"ש בסמוך אימתי עד שלא סדר לפניו את המשפטים. ומבאר בזה הכתוב מבקר לערב יוכתו כו' וה"פ מבלי משים מבקר לערב היינו מפני שאין מסודר להם דרכי המשפטים והעונשים של הקב"ה. יוכתו ולנצח יאבדו כו':

משל לאחד שירד למקמא. פי' המת"כ בשם הערוך למלאכה. מלאכת רעהו ת"י מקמתא דחבריה. אבל המעריך מפרשו שכן נקרא מקום המשפט בל' ערבי מקמא. וכן מוכח כאן שמדבר בענין המשפט. ומה ענין למלאכה לכאן. ואולי פירשו הערוך ובעל מת"כ הנמשך אחריו כן מפני מלת אומן הסמוכה למלת מקמא שפי' אומן הוא בעל מלאכה על הרוב. אבל באמת פי' אומן כל היודע ובקי באיזה דבר יהיה מלאכה או לימוד או חכמה:

ומחזיק בדין פי' מעכב מדה"ד שלא תשלוט לפי שלא היו ראוים. ודוד לא היה בקי בזה שאמר שפטני ה' בחשבו שאין פחד ממה"ד שכפי הנראה היה צדיק. כי לא ידע מעומק הדין. וכשנדבק ולא נמצא לפי עומק הדין לקה. ומי גרם לו זה. שלא היה מי שילמדנו שאין הדין כפי הנראה. כי המשפט לאלהים. ואע"פ שמשה סדר המשפטים. לא היה מי שמסדרם לדוד כהוגן. ואפשר דקאי על אותו מעשה שנשא את הארון בעגלה. וטעה בתורה כדאיתא לקמן בסוף הפרשה לא היה לו לדוד מי שילמדנו עד שלמדו אחיתופל. ולקה שמת עוזא ע"י זה. וכל זה אירע לו ע"י שלא סידר לפניו את המשפטים של התורה:

התחיל צווח ואל תבא במשפט את עבדך. כי לא יצדק לפניו כל חי:

ד"א ואלה המשפטים מהו מבלי משים כו'. רוצה לפרש אשר תשים ומבלי משים על חוזק דיני ומשפטי השם והפלגתם. כי משפטיו הם קשים מאד כי אף על הרהור ודבר קל האדם נלכד ביום הדין ע"ד וסביביו נשערה מאד. ולכן הביא מאיוב שאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו כי היה מטיח דברים ולא ידע עונש המהרהר אחר משפטי ה' עד שהבין ממה שדקדק עם חסידיו ואז נתיירא כי גם הוא במשפט יבא על הרהורו ודבורו. והמשיל הדבר לשכור שבשכרותו היה מזלזל בכבודו של מלך. ועכ"ז בראותו קושי דינו חזר בו. ולכן אמר איוב מבלי משים כלו' מבלי הבין חומר וקושי הדין לנצח יאבדו בחטאם שפעמים ידמה שאיהנו חוטא בהרהורו ודבורו והוא נאבד עי"ז:

משל לבריון פי' איש אלים ופריץ שהיה שכור. בעט בפלקי פי' הרס הבית האסורים. בית האסורים בל' יוני פלקי. אבל בל' ישמעאל הסדן שכובלין בו רגלי האדם קורין פלקי (ערוך). וכל הענין הוא שאיוב היה מתרעם על רוע הסדור במשפטי השם בעולמו בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו. כידוע. ושפט מזה שאין ה' משגיח בעולמו כלל אבל עזב את הארץ ביד המערכה השמיימית והמה הכוכבים ומזלות. ולזה המשיל המד' לפלקי פי' לבית האסורים מקום המשפט של המחוייבים בדין. ואמר בעט בפלקי כו' הכוונה שהרס בית האסורים כלו' שאמר שהאסורין תחת המזל הוא בעול כמו שגם הוא א' מהם שהוכיח במכאוב עם כל צדקותיו ויושרו כעדות הכתוב עליו. והוצאת האסורין ר"ל שרצה להוציאם מתחת ממשלתם בכח טענותיו עם שלשת רעיו מקריאתו תגר נגד יסוריו הרבים והתלוננותו במר נפשו עליהם. והתחיל בגלגל היומי שהוא ראש ועיקר המניעים של כל המזלות וז"ש יאבד יום אולד בו כלו' האדם העשוי בצלם אלהים נוח לו שלא נברא אחר שהוא נמסר ביד המזל. והיינו מרגמת האיקונין שנתן דופי בבריאת האדם העשוי בצלם אלהים. ואח"ז הזכיר יתר המזלות באומר יחשכו כוכבי נשפי שמרמז בזה הריסת המאסר והוצאת האסורים וכאמור לעיל:

והוציא איסרין אשר היו אסורים שמה בדרך המלך:

איקונים פי' צורת המלך:

למטרונה פי' למלכה:

אפרכוס שר העיר:

קטריקי ענין עונש:

לקרטום הוא מין ממשלה. והמוסף כתב בלשון יוני דיין:

קרב קיסין למניסטר הקריב העצים והמקלות להכות למניסטר. כי עץ ת"י קיסא:

כיון שראה המלך כו' פי' כיון שראה שהמלך עשה כך:

הלילה ההוא יקחהו אופל כלומר המלאך גבריאל שמו לילה שהוא השלטון. או פי' הלילה ממש והיא השולטת על כל הארץ (תו"נ):

סגר למטרונה והנה מרים כו'. ששם אותה בפילקי שנא' תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה:

ותכהין עיניו מראות וס"ל שהיה על צד העונש מאתו יתברך על שנסתכל בשכינה. או בעשו כמשז"ל:

ידוע תדע כו' ס"ל שהיה על צד העונש לאברהם על שאמר במה אדע כמו שאחז"ל:

והוא צולע כו' ס"ל שהיה על צד העונש על שנשא ב' אחיות:

שנא' ואם אמנם שגיתי כו' ואף שאחר זה אמר עוד דברים קשים. זה היה מחמת שלא היה דעתו מיושבת עליו מגודל היסורים: