עץ יוסף על שמות רבה ג:טו

מיד ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם. ר"ל מיד השיבו אל תחוש על שאתה כבד פה. שלעשות בך נס אני חפץ כדלקמן. ונגד מה שאמר בדברים לא יוסר עבד ג"כ אל תחוש שכמו שנעשה עבדי פרעה אלמים וחרשין כן יהיה פרעה לפניך. ושוב פירש לו שזה יהיה על ידי המטה שיעשה בו את האותות כדאיתא סוף פרשה זו:

ופקח לראייה ופקח לשמיעה. כי הרואה והשומע שניהם פקוחי החוש זה בחוש הראות וזה בחוש השמע. וכן כתוב פקוח אזנים ולא ישמע. וכתיב לפקוח עינים עורות. ולפי שהפקח הוא היפוך דחרש ועיור. לכך הכניס פקח בנתיים [ת"נ]:

לעשות בך נס. והא דכתיב בסדר וארא ואנכי ערל שפתים זה היה אחר שסירב ואמר שלח נא וגו' כדלקמן:

מה והוריתיך. שאין לפרש שיורה אות הדברים אשר ידבר. כי מה מועיל זה למי שהוא נעלג לשון. לכן מפרש שא"ל מורה אני דברי לתוך פיו דהיינו שימת הדברים עצמם בפיו כדי שיוכל לדבר והוא לשון יריה:

כמו חץ. ס"ל דלא הבטיח לו אלא לענין השליחות הזאת. אבל במקומות אחרים יהיה כבד פה. ולזה המשיל הדבור ליריית החץ. ולר' סימון הבטיחו שישתנה בבריאתו ויהיה כמו שלא היה אלם מעיקרו:

כמד"א ותהר. והוריתיך דרש לשון הריון: