עץ יוסף על שמות רבה כח:ג

באותה שעה. שנתרצה הקב"ה שיהיה הוא בפיו ידבר אל העם:

אופי מטטאטא. לפי הענין הוא נימוס וסדר תורה (מת"כ). ואפשר הן ב' מלות מורכבות אופי מאייסטאטא אופי הוא קול ודבור ומאייסטאטא הוא ממשלת מלכות. והכוונה העברת קול מלכות. והוא מכוון יפה לענין הנמשל דהכא שרצה מלכו של עולם להשמיע קול הדר מלכותו בעצמו יתב' לבניו (הרד"ל):

חוץ מדעתו של אפרכוס. פי' שלא בצירוף היועץ רק הוא לבדו. אפרכוס בלשון יוני שר של עיר:

סונקליטוקוס. פי' יועץ אחד מב"ד (מוסף הערוך):

לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם. טעות יש כאן וצריך לגרוס פסוק רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב. דעלה קאי כי אתה העדותה וגו':

כבר הקדשתים. פי' שכבר מותרים הם מהגבלה מתמול שלשום ואיני צריך להעיד בהם עכשיו:

אמר ליה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך. קשה שהיה לו לומר מיד לך וקראת לאהרן. ויש לומר שאם היה אומר לו בתחלה קרא את אהרן היה אומר קרא אותו ע"י מלאך למה דוקא על ידי. לכך אמר לו תחלה שילך ויזרז את ישראל למצות הגבלה והשיב לו כבר הם מזורזים לכך אמר לו רד אתה כדי שאעשה על ידך שני דברים. שהם לזרזם בשעת מעשה. ולקרא לאהרן ג"כ ולא אצטרך לשלוח אחר (ת"נ):

עד שמשה יורד נגלה וכו'. דכתיב וירד משה וידבר אלהים ולא כתיב ויעל משה:

שנא' וירד משה מן ההר אל העם מיד וידבר אלהים את כל הדברים האלה כו'. צריך להיות נקודת הפירוד בין מלת אלהים למלת את. כי ממלת את כו' מתחיל לדרוש ענין אחר: