עץ יוסף על שמות רבה כה:ג

הה"ד פותח את ידיך. בעי לפרש לכם לכם לכל צרכיכם שר"ל שנמסר להם שישתנה כפי רצונם. לכן הקדים האי קרא דפותח את ידך משום דדמי להאי ענינא במ"ש ומשביע לכל חי רצון שפי' שנותן לכל אחד רצונו כדמפרש. ואיידי דמייתי ליה מפרש ליה:

שהספוג. ספוג הוא דבר גדל על פני המים מקצף הנקפא ומלא נקבים ושואב כל דבר לח:

בשעלו. פי' הרד"ק באגרופו:

אם עצר. פי' כובש:

רצונו מה שהוא מבקש. בצדיקים מיירי שה' יעשה לכל אחד רצונו כראוי בתפלה כאומרו רצון יריאיו יעשה. והיינו דאמר מה שהוא מבקש כי צריך תפלה ובקשה בפה. ואמר כי כמו שעושה עתה לכל צדיק כן יעשה לעתיד לכל אחד. שהכל יהיו קרובים לה' ליעתר בתפלתם. ומייתי דוגמא לזה מהמן שהיה עושה רצון כולם:

מהו דבר כשהיה מתאוה כו'. וכאילו כתיב לא חסרת אלא דבור:

פטמא. עוף מפוטם:

אף דבר לא היה אומר בפיו כו'. שהרהורם היה עולה להם לדיבור. ונלמד מפסוק וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם:

תדע שהוא כן. שהיה נעשה בפיו לכל מיני מטעמים שהיה מתאוה מדאמר סולת שמן ודבש האכלתיך. וכל ההוא קרא במה שעשה ה' לישראל במדבר קמיירי. ש"מ שבפיו נעשה לכל מטעמים שהיה מבקש:

שכן אמר יחזקאל. וא"ת אדמייתי מיחזקאל למה לא מייתי מן התורה וטעמו כצפיחית בדבש. והיה טעמו כטעם לשד השמן. וי"ל דמן התורה אינו מוכח שנתחלף לטעמים שונים אלא שהמן טעמו הטבעי טעם לחם היו לבחורים. וטעם דבש לזקנים. וטעם שמן לתינוקות כדבסמוך. משא"כ יחזקאל שכתוב שם סולת שמן ודבש האכילתך משמע שכל א' היה טועם טעם לחם שמן ודבש:

כתוב אחד אומר הנני ממטיר לכם לחם כו'. דמשמע שהיה בו טעם לחם:

כיצד מתקיימין ג' כתובים הללו. ואין לתרץ לפי שהיה משתנה לכמה טעמים בתאוותם לכך נקט פעם שמן ופעם דבש ופעם לחם. דא"כ ה"ל למימר כל שלשתן בפסוק אחד ולא לחלק שיהיו נראים כסותרין אהדדי:

בחורים היו טועמים כו'. ואע"פ שהיה משתנה לכל אחד כטעם שרוצה כדלעיל. השגיח ה' שיהיה מעצמו כלחם לבחורים וכדבש לזקנים שהוא הנאות להם מבלי שיצטרכו לחשוב עליו. מפני שפעמים לא יקפידו בהכנת המחשבה ויאכלוהו כאשר יזדמן להם. ועתה שיהיה מעצמו לכל אחד כטוב לו לא ירגישו בתועלת. ולא יחשבו האנשים להפך טעמו כי אם באקראי בעלמא דרך תאוה:

תינוקות טעם שמן. מפרש לשד השמן לחלוח של שמן כמו שפרש"י בחומש ע"ש. ואגדה זו פליג על מה שאמרו לעיל פ"ה ויונקים כחלב משדי אמן וקמפרש שם לשד לשון שדים כדפירשו בספרי. ובפרק יוה"כ קאמר לזקנים שמן לתינוקות דבש. וע' בתוספתא פ"ד דסוטה: