עץ יוסף על שמות רבה כד:ג

הה"ד ויסע כצאן עמו כו' כצאנו של יתרו כו'. עכשיו מפרשו לשבח מגז"ש ויסע ויסע שרומז שנסיעתם היתה כצאן. וכמ"ש במכילתא להודיע שבחן של ישראל שאמר להם משה קומו סעו לא השיבו האיך אנו יוצאין למדבר שממה ואין לנו מחיה אלא האמינו והלכו אחרי משה. ומה שהמשילם לצאן יתרו הוא מטעם גז"ש דהכא כתיב וינהגם כעדר כו' והתם כתיב וינהג כו' אחר המדבר:

אפוטיקון. בלשון יוני אוצר (מוסף הערוך):

אין בעליה מעלין עליה. אין מחשבין את הנזק עליהם. ובתנחומא גרס אין בעליה מקפידין עליה:

נוהג בהם כצאן. שאינו מקפיד ומדקדק אחריהם:

הצאן אינה מקבלת מתן שכר. שאחר שאינה בעלת בחירה לא יצדק בה שכר ועונש. יכול אף ישראל שהיו במדבר ג"כ שמאחר דעין בעין נראה ה' להם ועננו עומד עליהם הרי הם כמוכרחים במעשיהם כי מי יראה כזאת וישוב מאחרי ה':

צאן לעונשים אדם למתן שכר. שכל דבר שהוקש לשני דברים אתה נותן לו כח היפה שבשניהם. ופי' כצאן לעונשים שאינו מקפיד ומדקדק אחריהם:

אי מה הצאן מתוקן לטביחה כו'. פי' שאחר שהם חוטאים ס"ד אמינא שיהיו מוכנים למקרה ופגע שאף שלא יענשו בידי שמים יהיו הפקר והפוגע בהן לא יענש כענין הצאן אשר קוניהן יהרגון. ואמר שעם כל זה מי שנוגע בהן מתחייב. וכענין פרעה וסנחריב ונבוכדנצר שאע"פ שבאו על ישראל בחטאתם נענשו עליהם:

לכך נאמר ויסע משה. וכדאמרו בחזית אמרו לו משה רבינו להיכן אתה מוליכנו. אמר להם לאלים ומאלים לאלוש כו' אמרו לו לכל הן דאת אזיל ומוביל לן אנן עמך כו':

מחלה להם השירה. שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו כל עונותיו ונעשה בריה חדשה כדאי' בשוח"ט מזמור י"ח:

מחלה להם השירה. ומ"ש ויסע משה. מפני שהוא למדם את השירה הזאת:

על שחטאו בים. כדלעיל בפרקין: