עץ יוסף על שמות רבה כג:טו

ראה מה בים. דרשו רמה בנוטריקון:

שר שלהם תחלה. וסוס היינו עם מצרים. ורוכבו הוא השר שלמעלה. ועל שם שהוא למעלה עליהם קרא ליה רוכב ולמצרים סוס. ומ"ש שהפיל השר תחלה קושטא דמילתא קאמר כי דרך הקב"ה להפיל השר תחלה כדלעיל פ' כ"א ומקראי נמי דייק התם ובפרשה כ"ב שהפיל בים השר של מצרים. ומה שהקדים כאן הכתוב הסוס מפני שהוא המוחש:

והשליכו לתוך הים. כלו' השפילו כדפירשתי לעיל פ' כ"א:

עזי הוא ועטרה לראשי והוא כחי. צ"ל עטרה (בלא וי"ו) וכאן המדרש בקיצור. ובמכילתא אין עוז אלא מלכות שנא' ה' בעזך ישמח מלך. ד"א אין עוזי אלא תוקפי שנא' ה' עוזי ומעוזי (והוא המלכות והוא העטרה) והכוונה כאן בין עוז מלכות אשר בו מתכבד על אחרים ובין עוז הכח הכל הוא מה' ולא מעצמי. וז"ש דעזי תרתי קאמר שהוא עטרת מלכותו וג"כ כחו:

ויהי לי כו'. וי"ו הפתוחה מהפכו לשעבר ומ"מ מדלא כתיב היה לי דרשו ג"כ בלשון עתיד ויהיה לי:

כמה גדולים יורדי הים כו'. קשה שהרי משה לא יצא מכלל יורדי הים. ומאחר שהשיגו על הים למה התחנן אח"כ ועיין ביפ"ת:

איזה מקום הוא. מקום זה ענינו מדרגה כי לא ישיגו מדרגת כבוד ה':

מראה באצבעו ואומר זה אלי. זה אלי משמע כמורה באצבע: