עץ יוסף על שמות רבה כא:י

אם בים. כלו' אם נכנסו בעוד שהיו שם המים כדמשמע מבתוך הים. למה אמר ביבשה. ואם כשנכנסו כבר היה יבשה למה אמר בתוך הים:

עד שבאו לתוכו כו'. והא דאיתא לקמן פרשה כ"ד שזכה יהודה למלכות מפני שקפץ לתוך גלי הים. י"ל דהינו שהוא קודם וכל ישראל אחריו עשו כן:

עד חוטמן. שאי אפשר עוד לסבול. והא דלעיל אמרו יסיעו רגליהם מן היבשה לים כו' דמשמע שנבקע תיכף ומיד בהסעת רגליהם לחוד. אפשר דלכך כיון באומרו יסיעו רגליהם מן היבשה לים ואתה רואה נסים שאעשה פי' שתיכף בהטיית רגליהם יתחיל הנס אבל לא נגמרה הבקיעה עד שבאו במים עד חוטמם:

דרש רבי נהוראי כו'. רוצה לתרץ אם בים למה ביבשה כו'. ומשני שעברו בים דוגמת העברת יבשה. שכמו שלא חסרו דבר ביבשה כן לא חסרו דבר בתוך הים:

ובנה בירה. פי' דלענין שלא חסרו דבר בים כבמדבר לא צריך קרא. וכי עברו בו יום או יומים והלא כב' או שלש שעות עברו את הים אבל לענין שלא חסרו דבר להשתיק את הילדים בתפוחים ורמנים שהם מתאוים בכל עת זהו דבר פלא [ת"נ]:

הוא שמשה אמר להם כו'. שכדי שלא יאמרו שגם במדבר חסרו כל דבר. לזה מביא שמצינו שמשה אמר להם בהדיא שלא חסרו דבר:

אלא להזכיר דבר ס"ל שהוא מקרא קצר וכאילו כתיב לא חסרת אלא דבור. עוד י"ל שדורשים מלת חסרת מושכת. כאילו כתיב לא חסרת חסרת דבר שפי' לא חסרת כלום ואם חסרת דבור הוא שחסרת:

והוא נברא לפניהם. פי' נתגדל שהנטוע לפניהם מיד הצמיח ובישל הפירות. אבל בריאה ממש לא שהרי אין כל חדש תחת השמש [ת"נ]. ובשוח"ט מזמור כ"ג אי' דלא הוה חסר אלא מימר והוא מתעביד. אם אמרין יעשה המן כבשר עגל הוא נעשה. יעשה שמן פטומות והוא נעשה:

אפי' דבר לא היו חסרים שהרהורם היה עולה להם לדבור:

ומה היה חסר תשובה. ומה שרמזה התורה כאן חסרון תשובתם. שבכל עת חטאו בבקשת מזונות במן ושלו ומים אף שלא היה חסר להם כלום: