עץ יוסף על שמות רבה כ:טז

וקצצו הנטיעות. ולא רצה ה' להכניסן לארץ חרבה. וע' קה"ר פ"ג סוף סימן י"ד:

עמדו ונטעו וגדלו אותן ואח"כ הכניסן לארץ. וז"ש הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא לבא לא"י. ורצה הקב"ה שיתעכבו במדבר מ' שנה עד שיחזרו הכנענים ויתקנו מה שקלקלו. ומ"ש כי אמר אלהים פן ינחם וגו' הוא טעמא אחרינא וכאילו כתיב וכי אמר אלהים. ותחסר הוי"ו כמו שמש ירח:

ומאיר להם כו' לילה ושמעו כו'. תפס לשון המקרא (במדבר י״ד:י״ד). שמעו כי אתה ה' וגו' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן וגו' [רד"ל]:

שנא' תפול עליהם אימתה ופחד. כדמפרש בשה"ש פ"ג נפלה אין כתיב כאן אלא תפול כו' (שם):

ואח"כ מה כתיב תביאמו. שע"י זה שנפל פחד עליהם היה נקל להם לבא ולהורישם וכמ"ש רחב למרגלים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וגו' (שם):