עץ יוסף על שמות רבה כ:י

אמרו לפעלא טבא. לפועל ואומן שעושה מלאכה בטוב אומרים לו יישר כחך. שכן היה דרכם לומר להם איישר כמ"ש בירוש' ספ"ה דשביעית. ומפרש תיבת נורא תואר לה' פועל המעשים שיאמר לו יישר כחך. כלו' נורא אתה במעשיך כי מעשיו יתנו מוראו על האנשים. ויהיה תיבת מעשיך חסר ב' השמוש ופי' נורא מעשיך היינו במעשים הנוהגים באנשים כי גם מהם נקח ראיה על השגחתו. ממה שאין כוונת הרשעים יוצא לפועל בכל השתדלותם. ואדרבה שיהפכו מעשיהם עליהם שהנצלבים פי' שנגמר דינם לצולבם צולבים את צולביהם כי בזה תפול על הרואים אימתה ופחד. ועוד שעי"ז יכירו הכל שמאת ה' היתה ולא במקרה:

ישתברו. מלשון ויקם בי כחשי. כלו' שיהיו מדוכאים ע"י העוז הנזכר. שהשפלים יתרוממו והנצלבים צולבים את צולביהם. ופי' יכחשו לך שישתברו בשבילך או לפניך:

יעשו כזבים בדבריהם. כי בפיהם יודו בחלוף סברתם ע"י מה שיצטערו בתנופת יד ה'. כמו נבוכדנצר שאמר בר אלהין שיראה היות יחוס בין העלה והעלול כדרך הבן עם האב. הזקיקוהו לשנות דבריו ולומר בריך אלההון כו'. וכנגד מה שאמר ולא איתי די ימחא בידיה שנראה שעושה כרצונו בלי טעם. הזקיקוהו לומר די כל מעבדוהי קשוט. וג"כ פרעה הזקיקוהו להודות בשתי אלה שכפר בהם כדמפרש:

מנגדו. מלקהו:

אמור מהו ראית כלו' פרש מה שראית דהיינו מלאך ולא תימא בר אלהין:

ולא איתא די ימחא בידיה. דמשמעותיה אף אם נהג עם בריה שלא כשורת הדין אין מוחה בידו: