עץ יוסף על שמות רבה יז:ד

הה"ד ומה אעשה כי יקום אל. משום דקשה ליה מאי ועבר ה'. כי לשון העברה הוא במשיגי הגשם שהוא ענין העתיק ממקום למקום. וזה לא יצדק בהשי"ת שהוא מקומו של עולם ונבדל מכל כח גשמיי. להכי בעי לפרש שהכוונה על דרך המשפט שהיא בהעברה ולא בישיבה כמבול ולא בקימה כמו לעתיד. ולהכי מייתי מה אעשה כי יקום אל דמשמע דאיכא הפרש בין היות הדי בקימה או שאר תכונות כדמפרש ואזיל:

שר העולם (כו') אמרו. כמצטער על מה שה' דן העולם ומאבד יושבי תבל. דאי איוב אמר כן על עצמו ועל יסוריו לבד. הו"ל למימר מה אעשה כי קם אל שכבר הי"ל פורענות יסוריו:

ועמדו רגליו ביום ההוא. ובדין הרשעים מיירי דלעיל מיניה כתיב ויצא ה' ונלחם וגו':

אם בישיבה דן דור המבול כו'. ההעברה מורה על קילות הדין שהוא כענין העבריי כלאחר יד. והישיבה משמע יותר עיקר. אמנם ההקימה מורה על יותר חומרה כמתקומם בזעת אפו לעשות הדבר:

מפני מה עתיד לקום כו'. פי' מפני מה תהיה הנקמה לעתיד באכזריות חמה ושטף אף טפי מהראשונים דהינו לשון קימה דכתיב. וקאמר מפני צעקת עניים כו' על מה שהרעו לישראל. ואע"פ שבמצרים היה הדין ג"כ על מה שעשו לישראל. לא היו עדיין ישראל כל כך חביבים שלא קבלו התורה: