עץ יוסף על שמות רבה טו:כח

ד"א החדש הזה לכם כו' מאי הזה. ובהמשך הדרש יבואר שהורה לו באצבע בשביל שנתקשה עליו:

הראהו מעשה שמן המשחה. משום דבפ"ק דכריתות איתא פלוגתא במעשה שמן המשחה דרבי יהודה ס"ל שמן המשחה משלקו בעקרין והיה נס בדבר. ורבי יוסי ס"ל הביאו העקרין ושלקום במים. וזה שהיה מספקא ליה למשה אם יסמוך על הנס או יבשל במים. ואין ה"נ דהוה מצי לאגמוריה בלי הוראת מעשה באצבע:

הראהו מעשה המנורה. קושי מעשה המנורה מפני שהיא מקשה כדלקמן בבמדב"ר פ' ט"ו. וקשה מאד לעשות המנורה בגביעיה וכפתוריה ופרחיה מקשה:

הראהו השרצים. קושי השרצים כי לא היה מכיר איזה טמא ואיזה טהור כפרש"י במנחות. שמאחר שלא נתן סימנים להבדיל בין טמא לטהור כמו שנתן בחיה ובדגים היה צריך להכיר כ"א בפרט והוא דבר קשה מאד. לכן הראהו הקב"ה. וה"ה שמשה הראה השרצים לישראל כדאיתא בת"כ על פסוק וזה לכם הטמא. דאם למשה היה קשה כ"ש לאהרן ובניו ולישראל. וקרא דוזה לכם הטמא אכולהו קאי:

והלבנה. קושי הלבנה פרש"י בגמרא בשעת מולד לבנה אינה נראית כי אם מעט ואינה ניכרת כדאמרינן בר"ה כזה ראיתם או כזה ראיתם. ובפירוש החומש כתב נתקשה משה על הלבנה באיזה שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש. והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו כזה ראה וקדש. ועיין ברא"ם:

זעזע. (פי' החריד) את הימים. שנתן קולו עליהם להביא לפני משה את בן הנפילים שמשכנו בימים:

זעזע את הישוב. וגזר עליו שיביא לפני משה את הצב. שנמצא בין הארזים מתחת לארץ. ומקום ארזים ואילנות ג"כ נקרא ישוב:

והראהו את הדואר. שהוא מין צב כמ"ש המוסף הערוך. ועיין מ"ש בענף. והנחשים משכנם במדבר כידוע:

הסלמנדרא. עיין מ"ש לעיל בשם רש"י. וז"ל התנחומא סדר וישב כיצד הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את האור שבעה ימים ושבעה לילות רצופין מכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (ס"א הדומה לעכבר) והבריות קורין אותה סלמנדרא אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו אין האור שולטת באותו מקום למה על שתחלת בריאתה מן האור. ובסוף חגיגה פרש"י כשבוערין אש במקום אחד ז' שנים. וכן כתב הבחיי סדר שמיני:

ואימתי עשה לו כן בוזה לכם הטמא. ואע"פ דקרא דוזה לכם הטמא בשרצי הארץ מיירי. כבר אמרו בפ' העור והרוטב דכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. וא"כ כל מיני הצב איתנהו נמי במים [יפ"ת]:

זעזע את העולם והראה לו את הלבנה. השמים יקרא עולם. כי בזעזוען תנוט הארץ עמהם:

שנאמר קול ה' בכח. ותנועת המון שמים בכח גדול כמד"א מרוב אונים ואמיץ כח:

זעזע את העולם והראה לו מעשה המנורה. אע"פ שהוראתה של המנורה היתה ע"י מנורה של אש כדלקמן בבמדב"ר פ' ט"ו. לפי שהאש ההיא מלמעלה וירעשו השמים להביאו לכן קאמר זעזע את העולם:

קול ה' בהדר. ומנורת הזהב רבה תפארת בכפתורים וגביעים ופרחים:

שנאמר קול ה' יחולל אילות. והיינו קריאת האילות שהם מין חיה הדומות לצבי וכמ"ש כצבי וכאיל. וזה להביא מר דרור שהוא עיקר שמן המשחה וס"ל שהמור הזה הוא הנקרא מוש"ק כמו שהסכימו רוב המפרשים ובראשם הרמב"ן ז"ל. והוא דם הנצרר בבטן החיה הדומה לצבי הידוע בארץ הודו (אנדיען) ודם הנזכר נצרר בה בכיס נפוח ובלכתה בין השיחים בימי החום יוצא דם זה טיפים טיפים בגרירת הנפוח הנזכר ובנענועו עליהם. ולוקטים אותו מבין האחו. וז"ש יחולל אילות שפירושו חרדה ונענוע. והוצרך הקב"ה לזעזען ממקומם להביאן לפני משה להראות לו הדם ההוא. ושאר חלקי שמן המשחה והוא קינמון וקידה וקנה בשם הכל בכלל מש"א מלת וגו' שכוונתו על סוף הכתוב ויחשוף יערות שפי' שגלה למשה כל צמחי היער ונבלל בזה גם י"א סממני הקטרת שהכל גלה למשה:

כל המלכים. דריש ובהיכלו כלו אומר כבוד כל אחד מהמלכים היושב בהיכלו אומר כבוד ה':

כל המלכים כל אחד כו'. לפי שזעזע העולם ראו בגבורות ובגדולות המקום לכן נתנו לו שבח:

ד"א החדש הזה לכם כו'. בעי לפרש החדש הזה לכם שהיא מתנה לכם. לכן מביא קרא חדשיכם ומועדיכם. ודרך אגב מפרש ליה בענין אחר עד לבסוף: